ארץ גאוותי
הסיפורים שלנו, מקרוב.
52 סיפורים מהמורשת שלנו, ו-365 דרכים להיכנס אליהם. קוראים, משחקים, יוצרים ומעבירים הלאה.
מתחילים בשבוע הראשוןהשבועות
שבוע 1 - העיר שהשאירה מקום לדבורים
בתוך עיר צפופה עמדו שורות של גלילי טין מלאי דבורים. דווקא השרפה שפגעה בהם שמרה את הפרטים הקטנים שהסגירו את עבודתם. · שני קצות הכוורת: פתח קטן לדבורים ומכסה נשלף לכוורן. תרשים סכמטי מקורי
שבוע 2 - שלוש מאות, על פי דרישה
בבתא מסרה כסף לבעלה, אבל ההבטחה לא נשארה בתוך המשפחה. בשטר נקבע מה יקרה אם תבקש אותו בחזרה והוא לא ישיב אותו. · מסמך מארכיון בבתא
שבוע 3 - קול מעבר לסלע
שתי קבוצות חצבו בתוך הסלע בלי לראות זו את זו. הכתובת שהשאירה את רגע המפגש בזיכרון אינה מזכירה אף מלך. · כתובת השילוח. המפגש נשאר על האבן
שבוע 4 - המלכה שבין שני כוחות
שלומציון הרחיבה את כוחה של הממלכה, אבל בתוך הארמון גדל סכסוך שלא יכלה לסיים. המבצרים שהגנו על השלטון נעשו גם הדרך לערער אותו. · שלטון, כוח והסכמות. תרשים רעיוני של קשרים
שבוע 5 - המילים שהכסף שמר בפנים
שני גלילי כסף זעירים נראו קודם כחפצים סגורים. אחרי שנפתחו בזהירות התגלו בתוכם מילים של ברכה המוכרות גם מספר במדבר. · אחת ממגילות הכסף מכתף הינום
שבוע 6 - הסירה ששטה בתוך מעטפת
אחרי כאלפיים שנה בבוץ, הסירה הייתה עדינה מכדי פשוט להרים אותה. כדי להציל אותה היה צריך לתת לה לשוט שוב, עטופה מכל צד. · הסירה העתיקה מן הכנרת, לאחר השימור
שבוע 7 - הבגד שלא הוחזר
עובד קציר פנה אל השר בגלל בגד שנלקח ממנו. המכתב שרד; תשובת השר לא. · החרס ממצד חשביהו במוזיאון ישראל
שבוע 8 - השמש נכנסה לבית הכנסת
נכנסים לבית כנסת ומוצאים על הרצפה מרכבה של אל השמש. מסביבה שמות מזלות בעברית, ובכניסה גם שמותיהם של שני האומנים. · רצפת בית הכנסת בבית אלפא: גלגל המזלות במרכז הפסיפס
שבוע 9 - שני שמות בכיס אחד
בצד אחד של מטבע קטן קוראים לו אלכסנדר. הופכים אותו ומגלים שיהונתן הוא אותו מלך. · מטבעות ינאי. העוגן והכוכב משני הצדדים
שבוע 10 - שם משפחה בקיר של מישהו אחר
בית דוד נכנס לרשומה של מלך שביקש להתפאר דווקא בניצחון על יריביו. אחר כך גם הרשומה הזאת נשברה והפכה לחומר בנייה. · כתובת תל דן במוזיאון ישראל
שבוע 11 - הבושם שלא היה פרי
האפרסמון המפורסם של יריחו לא חיכה בקערת הפירות. הוא היה צמח בושם יקר, והטיפות שנאספו ממנו משכו תשומת לב הרבה מעבר לנווה המדבר. · שרידי ארמון החורף ביריחו
שבוע 12 - שנה שנכנסה בכף יד
על אבן קטנה אין שמות של חודשים, אלא עבודות. מי שהחזיק בה יכול היה לראות שנה שלמה דרך מה שצריך לעשות בידיים. · לוח גזר. שנה שלמה בשורות קצרות
שבוע 13 - שני אורגים נכנסים למשנה
בין שמות החכמים מופיעים פתאום שני בעלי מלאכה ששמותיהם לא נמסרו. הם מביאים מסורת על מידה קטנה של מים, והדיון משנה כיוון. · עמוד מפירוש המשנה של הרמב״ם. עוד דור בשרשרת הקריאה
שבוע 14 - פס סגול בלב הנחושת
בלב אזור הפקת הנחושת נמצא בד עם חוטים בצבע שמקורו בים התיכון. די היה בפס זעיר כדי לפתוח מרחק גדול בין המכרה לבין החוף. · קטע אריג מתמנע עם חוטי ערב בצבע ארגמן, דגימה018
שבוע 15 - הנמל שהביא את חומריו בים
כדי לבנות נמל בחוף החשוף לגלים, הובא חומר בנייה מאיטליה באוניות. עוד לפני שהנמל חיבר את הארץ לעולם, העולם עזר לבנות אותו. · שרידי הנמל בקיסריה, במבט מן החוף כיום
שבוע 16 - מחכים לאות מלכיש
על שבר חרס דווח שמביטים אל אותות לכיש ולא רואים את עזקה. המשפט הקצר נשמר; הסיבה המדויקת להעדר האות אינה מפורשת בו. · אות בין שתי נקודות תצפית. איור רעיוני למשחק האיתות, ללא שחזור של שיטת המשואות
שבוע 17 - אחרי אלפיים שנה, עלה
במשך עשרות שנים נשמרו זרעי תמר שנמצאו בחפירה. כשאחד מהם הועבר לאדמה, העבר לא נשאר רק חומר לבדיקה: הוא התחיל להצמיח עלים. · מתושלח: תמר שצמח מזרע עתיק
שבוע 18 - הפנים שהביטו מן הרהיט
הפנים שבחלון אינן גדולות מספיק כדי להביט מחלון אמיתי. הן גולפו בשנהב, ואולי היו פרט קטן ברהיט שהעץ שלו כבר נעלם. · שיבוצי שנהב משומרון, מן המאות התשיעית והשמינית לפנה״ס
שבוע 19 - ירושלים נכנסת לאבן גלילית
באבן שהתגלתה בבית כנסת בגליל מופיעה מנורה בעלת שבעה קנים. היא נוצרה כשמנורת המקדש בירושלים עוד הייתה חלק מן העולם החי. · אבן ממגדל, בתצוגה
שבוע 20 - השקל שעוד לא היה מטבע
האבן הקטנה שוקלת שני שקלים, אבל אי אפשר לשלם בה כמו במטבע. היא עוזרת לשני אנשים להסכים כמה כסף מונח בכף האחרת. · שני צדי המאזניים. המחשה של עקרון השקילה, ללא שחזור משקולות עתיקות
שבוע 21 - השנה שנגמרה בדיוק בזמן
בין המגילות נמצאה שנה בעלת 364 ימים. המספר החסר לעומת השנה המוכרת לנו הוא בדיוק מה שאפשר לה להיסגר בלי שארית. · 52 שבועות של שבעה ימים: 364. תרשים ספירה מקורי לשנה שבחלק מן המגילות
שבוע 22 - האלפבית הלך בכיוון אחר
מישהו חרת אלפבית על שבר כלי, אבל קרא אותו משמאל לימין. השורה מוכרת מאוד, ובכל זאת היא אינה מצייתת לכל ההרגלים שלנו. · שורה שחוזרת ומתיישרת. המחשה של תרגול כתיבה, ללא העתקה של הכתב שעל החרס
שבוע 23 - האנשים שבין שורות המשלוח
שברי חרס קטנים שמרו רישומים של שמן ויין שהגיעו אל הבירה. מאחורי המילים הקצרות עומדים כפרים, שולחים ואנשים שידעו לכתוב את הכול. · תרשים פרט מחרס שומרון: האות אלף
שבוע 24 - האי שהתעורר מתחת לסיר
הנוסעים מצאו חול ועשב ועלו לבשל. הטעות שלהם התגלתה רק כשהאדמה התחממה והתהפכה. · אי או דג? איור רעיוני לסיפורו של רבה בר בר חנה, מסיפור מסורת ספרותי
שבוע 25 - המלך לא הרים את האבן
כשיוסף בן מתתיהו מספר על בניית המקדש, הוא מזכיר גם הכשרה של כוהנים במלאכה. הבניין המוכר מתחיל הרבה לפני שמניחים את האבן הראשונה. · אבן, דרך ותמיכה. המחשת עקרון העברת מטען במשחק
שבוע 26 - שני חמורים לקראת החג
בתוך מכתבי המרד מופיעה משימה שאינה התקפה: לאסוף צמחים לחג. כדי שההוראה תעבוד נשלחים גם שני חמורים. · הודעה, רשימה ואיסוף. המחשה רעיונית לקראת הכנת חומרי חג
שבוע 27 - בית שלא נשאר ריק
שלושה מרחבים מקבילים ומרחב רביעי לרוחב נראים כמו תוכנית פשוטה. ברגע שמכניסים אליה אנשים, חפצים ויום עבודה, כל מעבר מתחיל לספר סיפור. · שלושה מרחבים ארוכים ומרחב רוחבי: המחשה של עיקרון הבית, ללא שחזור של בית מסוים
שבוע 28 - מן האי במצרים אל יהודה
קהילה יהודית שחיה באי בנילוס ביקשה ממושל יהודה לשלוח מכתב למצרים. היא לא ביקשה לעבור לארץ; היא ביקשה להחזיר לחיים מקום שהיה שלה שם. · הבקשה שיצאה מיב: תרשים קשרי הפנייה, ללא מסלול נסיעה או גבולות
שבוע 29 - הפנים שמתחת למטבע
על מטבע אחד מופיעים מקדש, לולב ואתרוג. מתחתיהם נשארו עקבות של קיסר רומי. · מטבע מימי מרד בר כוכבא
שבוע 30 - הסוד שנכתב בלי להיכתב
על רצפת בית הכנסת כתבו אזהרה למי שיגלה את סוד העיר. מהו הסוד? דווקא את המידע הזה הכתובת משאירה מחוץ לאבנים. · מה נמצא בפנים ומה יוצא החוצה? איור רעיוני לסיפור הסוד בעין גדי, ללא פירוש של תוכנו
שבוע 31 - מהכוס אל חוטי האריג
כדי ליצור כלי אבן הוציאו מתוכו גרעין, ובכך נולדה לכאורה פסולת. בריינה חלק מן הגרעינים קיבלו עבודה חדשה, כנראה ליד חוטי נול. · כלי אבן בתצוגת מוזיאון טרה סנקטה בירושלים
שבוע 32 - לחבר שלי, מעבר לחרס
חנניהו ביקש יין והציע עזרה בחזרה. חלק מן המכתב שלו חיכה יותר מחמישים שנה על הצד שכולם חשבו לריק. · גב חרס ערד 16: צילום רגיל, צילום רב-ספקטרלי ופענוח מוצע
שבוע 33 - השם שהביא איתו עיר
ליד מנורה חקוקה מופיע שם יווני של בנקאי מתדמור. כמה מילים על קיר בגליל פותחות דלת לרשת יהודית גדולה בהרבה מן המקום עצמו. · כתובת מבית שערים
שבוע 34 - האבנים שחיכו לתשובה
יהודה המקבי ואנשיו פירקו מזבח, אבל לא השליכו את אבניו. בתוך סיפור החג נשארה גם שאלה שאיש עדיין לא ידע לפתור. · שמונה ימים והתחלה מחדש. המחשה רעיונית למקצב החג, ללא תיאור של חנוכייה מן התקופה
שבוע 35 - החור שמישהו כבר תיקן
בגד ישן יכול לשמור יותר ממידה וצבע. טלאי, שוליים תפורים וקשר בפינה משאירים עקבות של מי שהחליטו שהבד עוד לא סיים את תפקידו. · אריג ותיקון: המחשה מקורית של שילוב חוטים
שבוע 36 - האבן שספרה את הדרך
עמוד בצד דרך יכול לומר כמה רחוק היעד. באימפריה הרומית הוא אמר גם מי רוצה ששמו ילווה את ההליכה. · אבן מיל מן התקופה הרומית
שבוע 37 - ארבע אותיות על הידית
כד נשבר, אבל הידית שמרה חותם קטן: למלך. בידית אחת אפשר להחזיק רמז למערכת גדולה של איסוף וניהול. · חותמות למלך על ידיות קנקנים
שבוע 38 - סוורוס נשאר על הרצפה
תשע כתובות יווניות עומדות בין שני אריות. בתוך אחת מהן נשמר שמו של אדם שעל שמו מכנים היום בית כנסת שלם. · פסיפס בית הכנסת בחמת טבריה
שבוע 39 - מי יושב מול מי בגמלא
בגמלא אפשר להתחיל את הסיפור בלי קרב ובלי חומה: פשוט לשבת סביב חדר. הספסלים והמרכז הפתוח מראים כיצד בניין יוצר מפגש. · שרידי בית הכנסת בגמלא
שבוע 40 - המלך מילא קיר, האנשים יצאו
בארמון המלך המנצח קיבלו תושבי לכיש מקום על קיר שלם. שמותיהם לא נכתבו, אבל התנועה שלהם מחוץ לעיר עדיין נראית. · פרט מתבליטי לכיש. כך סיפרה האימפריה את הכיבוש
שבוע 41 - המערות שמלאות בקולות שונים
המגילות אינן ספר אחד ולא קולו של אדם אחד. בין הקטעים נמצאים ספרי מקרא, שירים, כללים ולוחות שנה, ולעיתים כמה עותקים של אותה יצירה. · מגילות מדבר יהודה בתצוגה
שבוע 42 - המנורה שחיכתה לבצק
כלי חרס זעיר שנמצא לפני בניית מסילה נושא מנורה על פניו ואותיות על ידיתו. אותו כלי יכול היה להשאיר על מאפה גם סימן משותף וגם שם פרטי. · סימן, לחיצה והטבעה. המחשה של עקרון החותם
שבוע 43 - מה לוקחים אל ההמשך
בסיפור על רבן יוחנן בן זכאי, הבקשה אינה מסתיימת בעיר ובחכמיה. יש בה גם המשכיות של משפחה וטיפול באדם חולה. · אחרי הפסקה, ממשיכים בשיחה. המחשה רעיונית של לימוד משותף
שבוע 44 - שם קטן על שבר חרס
במצדה נשתמרו גם סנדלים, סלים ומפתחות. בין החפצים מופיעים שברי חרס שעליהם מספיק מקום לשם אחד. · שברי יומיום שנשארו. איור מקורי של שברים, ללא העתקת חרס מסוים ממצדה
שבוע 45 - מבט אחד, כמה ערים
דמות אישה משובצת באבנים קטנות מביטה מרצפת וילה בציפורי. בעיר עצמה נמצאים גם מקורות יהודיים, רחובות רומיים ובית כנסת שרצפתו מדברת בכמה שפות של דימויים. · פנים מתוך פסיפס דיוניסוס בציפורי
שבוע 46 - השם שעבר מיד ליד
על פיסת כסף קטנה מאוד נכנסו דימוי ושם: יהד. מי שהחזיק אותה לא החזיק מדינה עצמאית, אבל כן חפץ שיכול היה לשאת זהות מקומית מיד ליד. · תרשים של שני צדי מטבע יהד
שבוע 47 - המדרגות שחיכו מתחת לעיר
עבודת תשתית פגשה מדרגות אבן. מתחת למקום שעברו לידו נפתחה מחדש שפתה של בריכה עירונית גדולה. · בריכת השילוח, כיום
שבוע 48 - חצי שעה שהגיעה עם המטע
שלומית קומאיסה קיבלה מאמה מטע תמרים. עם העצים עברה אליה גם חצי שעה מסוימת ביום מסוים בשבוע. · סל ממערת האיגרות בנחל חבר, במוזיאון ישראל
שבוע 49 - הלוח שחיכה למהלך הבא
בציפורי נשארו גם חריטות שנועדו למשחק. ליד המבנים המרשימים מחכה עקבה של מישהו שהיה לו זמן לעצור. · שתי שורות של חמישה שקעים. המחשה סכמטית לצורת לוח; כללי המשחק שחיברנו מופיעים בפעילות
שבוע 50 - האור נכנס דרך החצר
בבית השרוף נותרו כלים, משקולות וחדרים סביב חצר. לפני שהיה עדות לחורבן, זה היה מקום שאנשים היו צריכים לחיות ולעבוד בו. · חפצים בתצוגת הבית השרוף בירושלים
שבוע 51 - כזה ראית או כזה
אדם ראה ירח ועכשיו הוא צריך להסביר איך נראה. בעלייתו של רבן גמליאל חיכו צורות שאפשר להצביע עליהן במקום לחפש את המילה המדויקת. · מופעי ירח: תרשים רעיוני מודרני, שאינו הלוח המתואר במשנה
שבוע 52 - הנקודות שהמשיכו את הקול
אותיות לבדן אינן מוסרות תמיד איך לקרוא. בטבריה נבנה ספר שסביב אותיותיו נקבעו סימנים קטנים, והם נשאו קול למרחק של דורות. · עמוד מכתר ארם צובה
יום 365 - הסיפור עובר ליד הבאה
מפגש קטן שמרכיבים מן הסיפורים שלנו.