דילוג לתוכן
QUESTY

המלך לא הרים את האבן

כשיוסף בן מתתיהו מספר על בניית המקדש, הוא מזכיר גם הכשרה של כוהנים במלאכה. הבניין המוכר מתחיל הרבה לפני שמניחים את האבן הראשונה.

ישר לימים

המלך לא,הרים את האבן

כשיוסף בן מתתיהו מספר על בניית המקדש, הוא מזכיר גם הכשרה של כוהנים במלאכה. הבניין המוכר מתחיל הרבה לפני שמניחים את האבן הראשונה.

אבן, דרך ותמיכה. המחשת עקרון העברת מטען במשחק, ללא שחזור טכנולוגיית הבנייה
אבן, דרך ותמיכה. המחשת עקרון העברת מטען במשחק, ללא שחזור טכנולוגיית הבנייה - המקור והזכויות

מלך אינו חוצב לבדו הר של אבן. לקראת חידוש המקדש בירושלים בימי הורדוס נדרש מערך של אנשים שיודעים לבחור חומר, לסתת, להעביר ולבנות. יוסף בן מתתיהו מספר שהוכנו עגלות ונבחרו בעלי מלאכה מיומנים. ואז נוסף פרט: כוהנים הוכשרו בעבודת אבן ונגרות. במקום שנחשב קדוש, גם זהותו של מי שרשאי לעבוד הייתה שאלה שצריך לפתור לפני הבנייה.

אלף עגלות, עשרת אלפים בעלי מלאכה ואלף כוהנים: אלה המספרים שמוסר יוסף בתיאור העתיק. מאחוריהם מסתתרת משימת תיאום עצומה. העגלות צריכות להגיע כשיש מה להעביר, ובעלי המלאכה צריכים לדעת מה מצופה מהם במקום החדש. חלק מן הידע חייב לעבור הלאה, אל הכוהנים שהוכשרו לעבוד. לפני שהחצר יכולה להתמלא אנשים, יש מי שצריך ללמד איך בונים אותה.

במחצבה נשארת העבודה גלויה. בחפירת רשות העתיקות בא-טור, מדרום להר הזיתים, התגלו מדרגות חציבה, תעלות ניתוק וסימני כלי עבודה אלכסוניים. האבן יצאה מתוך סלע, וכדי להפריד אותה היה צריך לפנות חומר מסביבה ולסמן את גבולותיה. במקום הגוש נותר חלל. הצורה הריקה מאפשרת לעקוב אחר הידיים שעבדו כאן, גם אחרי שהאבן עצמה הוסעה למקום אחר.

מטבע של ינאי שנמצא בשכבת פסולת חציבה סייע לחוקרים להציע שהמחצבה פעלה בימי הבית השני. יעד האבנים שלה לא זוהה, ולכן אין דרך לשלוח מכאן גוש מסוים היישר למקדש של הורדוס. המחצבה פותחת חלון אל המלאכה בתקופה ובאזור. בחלקה הוצאו אבנים ממוצעות קטנות בהרבה מאבני הענק שמושכות היום את המבט אל הבנייה בירושלים.

אחרי ההפרדה מתחיל מסע אחר: לסתת, להעביר ולמצוא את מקומה של האבן בבניין. סדר האספקה קושר בין אנשים שעובדים במקומות שונים. עגלה שמגיעה מאוחר יכולה להשאיר ידיים מיומנות בלי חומר, ואבן שהובאה לפני שפונה לה מקום מפריעה לעבודה. פרטי ההרמה של כל גוש אינם בידינו; הצורך בתיאום נמצא כבר ברשימת המלאכות שיוסף מוסר בתחילת המפעל.

שמו של המלך דבק בבניין. רוב שמות העובדים אבדו. אבל סימן כלי אלכסוני בסלע מחזיר אל המבט אדם שידע היכן להתחיל לחתוך, וחלל מלבני זוכר את הגוש שהפריד. לצד העגלות והאבן נסע אל האתר גם ידע, ובו השקיעו זמן של הכשרה. לפני שהאבן עמדה גבוה, מישהו למד לעשות בה פעולה שאי אפשר לתקן בהחלטה מלכותית בלבד.

מה נשאר מהסיפור

  • השם שעל הבניין אינו רשימת האנשים שבנו אותו.

שבעת הימים

  • יום א - להוציא גוש בלי לפצוע שכן

    מציירים את מלבן המחצבה ומסמנים את שני הגושים. המטרה היא לתכנן קווי חיתוך שיפרידו כל גוש מן הנייר בלי לעבור בתוך גוש אחר. תחילה מתכננים בעיפרון, אחר כך מעתיקים על נייר נוסף וגוזרים לאורך הקווים; אפשר גם להסתפק במעקב אצבע. לכל גוש מותרות לכל היותר ארבע פניות בקו המקיף אותו. בזוג, המתכנן מוסר רק את קווי החיתוך והמבצע מגלה מהם הגושים שנועדו לצאת. מסיימים בשני גושים שלמים ובנייר החלל שנותר. הופכים את הנייר ושואלים אם אפשר לשחזר את מקומם לפי החללים בלבד. מוסיפים ליד כל חלל את אורך ורוחב הגוש, כך שהנייר נעשה תבנית שאפשר להשתמש בה שוב.

  • יום ב - המסע של האבן הקלה

    מניחים מטען קל בנקודת המוצא ומקבלים ארבע רצועות נייר בלבד. בונים מהן מתקן אחיזה, עריסה או מסילה שמאפשרים להעביר אותו ליעד בלי לתפוס אותו ביד. לפני ההרמה בוחרים מי מפעיל איזה צד, ומוסכם סימן עצירה אחד. אם המטען נופל, הוא חוזר למוצא, אבל המבנה אינו נפסל. מותר לבצע עד שלושה ניסיונות וביניהם לשנות חיבור אחד. היעד קטן במכוון: המטען צריך לנחות כולו בתוכו ולהישאר חמש שניות בלי תמיכת יד. מסיימים בניסיון השלישי או בהעברה מוצלחת. מציירים את המבנה שעבד בצורה הברורה ביותר ומסמנים את חלקו שנשא משקל ואת חלקו ששמר על כיוון.

  • יום ג - לא באותו סדק

    מציירים שלוש רצועות באורך שמונה משבצות. מחלקים כל אחת לאבנים באורכים המותרים, עד ארבע אבנים ברצועה, ומסמנים את החיבורים הפנימיים בקו עבה. אסור שחיבור ברצועה אחת יעמוד מעל חיבור ברצועה הצמודה לה. כל משתתף בונה קיר, והאחר מעביר עיפרון אנכי דרך כל חיבור כדי לחפש התנגשות. מותר לתקן שתי אבנים בלבד, ולכן כדאי לבדוק לפני הסימון העבה. המטרה היא שלושה נדבכים חוקיים. לאחר פתרון מנסים להחליף אבן אחת באבן קצרה יותר, בלי לשנות את רוחב הקיר ובלי ליצור חפיפה. מסיימים בקיר המקורי ובתיעוד אם השינוי היה אפשרי, ומה עוד נדרש לזוז בגללו.

  • יום ד - מלאכה עוברת בגוף

    מתרגלים את ארבע תנועות המלאכה שבחומר. שחקן אחד בוחר אחת משלוש ההזמנות ומציג אותה בתנועות בלבד, וכל היתר מסדרים פתקים לפי מה שראו. התנועה האחרונה מסמנת שההזמנה הושלמה; עד אז אסור לשאול מה חסר. פותחים את ההזמנה ומשווים, ואז מחליפים מציג. בסיבוב השני המציג רשאי להציג רק ביד אחת, והקבוצה צריכה להחליט יחד איזו תנועה דורשת התאמה כדי להישאר ברורה. המטרה היא למסור את כל שלוש ההזמנות בלי החלפת סדר ובלי השמטת מלאכה. מסיימים בהזמנה רביעית שהקבוצה ממציאה, מציגה ומפענחת פעם אחת, תוך שמירה על אותו מקרא. כל תנועה מתבצעת בעדינות במקום.

  • יום ה - שוליית שמונה המשבצות

    אדם אחד רואה את תבנית המשבצות והאחר מקבל נייר ריק. המלמד צריך להסביר איך ליצור אותה בלי להשתמש בחמש המילים האסורות ובמספרים. מותר להדגים בידיים, אבל אסור לצייר את התבנית עבור הלומד או להצביע על המקום המדויק בנייר שלו. הלומד רשאי לשאול שתי שאלות בלבד. כשהציור מוכן פותחים את המקור וסופרים כמה משבצות התאימו. כעת המלמד בוחר כלל הוראה אחד שהיה מבלבל ומשנה אותו; מבצעים ניסיון שני בתבנית שהתקבלה מסיבוב הנייר בחצי סיבוב. מסיימים בצמד ציורים ובמשפט הוראה אחד שהפך ברור יותר. היעד הוא שמונה התאמות, ואפשר להגיע אליו בלי לדבר מהר או להוסיף עוד הסברים.

  • יום ו - העגלה מגיעה בדיוק בזמן

    מכינים פתקים לתשעת הגושים ומשבצים אותם בשש נסיעות אפשריות, שתיים לכל עגלה. בכל נסיעה מותרות ארבע יחידות אורך לכל היותר. אחרי כל הגעה מניחים את המטען במחסן ומוציאים ממנו את רצף הבנייה הארוך ביותר שאפשר לבצע לפי ההזמנה. אין לקחת אבן מנסיעה שעדיין לא הגיעה. המטרה הראשונה היא לסיים את כל ההזמנה; המטרה השנייה לעשות זאת בחמש נסיעות או פחות. בזוג, אחד מתכנן מטען והשני מפעיל את המחסן ומאתר רגעי המתנה. מסיימים בלוח נסיעות שאפשר לבצע מתחילתו ועד סופו. אם נתקעים, מותר להעביר אבן אחת בין שתי נסיעות ולבדוק מחדש את כל הרצף.

  • יום ז - שלט לשבע ידיים

    כל משתתף בוחר מן הרשימה ארבע מלאכות לפחות וממציא לכל אחת סמל קטן. יוצרים שלט ליצירת הנייר של השבוע, בשתי שורות בלבד: שורה אחת מציגה מה נבנה, והשנייה נותנת מקום למלאכות שאפשרו אותו. הסמלים יכולים לחזור בתוך האותיות או לשבת לצדן, אבל אסור להוסיף פסקת הסבר. מראים את השלט לשותף, שמנסה לזהות שלוש מלאכות ולומר איזה תפקיד נראה מרכזי. המעצב רשאי לשנות גודל של סמל אחד כדי לאזן את התמונה. מסיימים כשהשלט מציג לפחות ארבע מלאכות, גם אם אף שם פרטי לא ידוע. מצמידים אותו למגש, לקיר או למתקן שבניתם, כך שהקרדיט נשאר ליד התוצר עצמו.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

בוחרים משחק

להעמיק