דילוג לתוכן
QUESTY

שני שמות בכיס אחד

בצד אחד של מטבע קטן קוראים לו אלכסנדר. הופכים אותו ומגלים שיהונתן הוא אותו מלך.

ישר לימים

שני שמות,בכיס אחד

בצד אחד של מטבע קטן קוראים לו אלכסנדר. הופכים אותו ומגלים שיהונתן הוא אותו מלך.

מטבעות ינאי. העוגן והכוכב משני הצדדים
מטבעות ינאי. העוגן והכוכב משני הצדדים - המקור והזכויות

מטבע קטן יכול להכניס ממלכה שלמה לכיס. במטבע ברונזה של אלכסנדר ינאי אין ארמון, קרב או פנים של מלך. יש עוגן. מסביבו מופיעה כתובת ביוונית שמשמעותה מטבע של המלך אלכסנדר. מי שהכיר את השפה יכול היה לזהות מיד את התואר ואת השם. מי שלא הכיר אותה ראה בכל זאת חפץ מסומן, שנועד לעבור מיד ליד.

כעת הופכים את המטבע. כוכב בעל שמונה קרניים נמצא בתוך עיטור דמוי סרט מלכותי. בין הקרניים מופיעות אותיות בכתב עברי קדום, והן מצטרפות למילים יהונתן המלך. יהונתן ואלכסנדר הם שני שמותיו של אותו שליט חשמונאי, המוכר לנו גם כינאי. אדם אחד מופיע כאן בשתי מערכות כתב, על שני צדדים שאי אפשר לראות יחד. ההיפוך הקטן ביד מגלה את החיבור ביניהם.

ינאי מלך ביהודה בין 103 ל-76 לפנה"ס. המטבע הזה נטבע בירושלים. זה היה כסף קטן שנועד לעבור בין אנשים: הדוגמה המוצגת בקטלוג של אוניברסיטת וינה עשויה ממתכת פשוטה, קוטרה פחות משני סנטימטרים ומשקלה מעט יותר משני גרמים. דווקא המידות הצנועות עושות את הבחירה הממלכתית מעניינת. בתוך שטח זעיר הושקע מקום בשתי שפות ובשני סמלים ברורים.

שני הצדדים נוצרו יחד כחפץ אחד. העברית הקדומה והיוונית מחלקות ביניהן שטח קטן, ושתי הכתובות מציגות מלך. ינאי שלט ביהודה בעולם שבו יוונית הייתה שפה חשובה של שלטון ומפגש. אפשר לראות את המפגש הזה בלי לצאת מן הכיס: הופכים את המטבע, והשם המקומי והשם היווני מחליפים צדדים מול העיניים.

העוגן והכוכב נותנים לכל צד צורה שקל יותר לזהות גם כשהכתב קטן. לידם מופיעים השם והתואר, שחוזרים ומזכירים מי הטביע את החפץ. המפגש עם סמכות לא דרש להגיע לארמון. מלאכת המתכת נשאה אותה אל היד שקיבלה את המטבע, אל מי שהפך אותו ואל היד הבאה שאליה עבר.

כשמטבע נשחק, חלק מהאותיות נעלמות ראשונות. לפעמים נשאר רק עוגן, לפעמים רק חלק מכוכב. באוספים שונים שרדו מטבעות מאותו טיפוס במצבים שונים, ולכן אפשר להיעזר באחד כדי לקרוא אחר. המלך לא השאיר כאן דיוקן, ובכל זאת השאיר זהות. צריך רק לזכור להפוך את המטבע.

מה נשאר מהסיפור

  • לפעמים כדי להכיר אדם צריך להפוך את החפץ.

שבעת הימים

  • יום א - מטבע ששורד בלי שם

    כל משתתף מצייר שני עיגולים בגודל מכסה ומעצב מטבע מקורי בהשראת החומר. צד אחד צריך לבטא שייכות, והאחר מפגש עם אנשים מחוץ לבית. מותר להשתמש בשני סמלים ובשש מילים בכל צד, בלי פנים אנושיות. מכסים את המילים ומחליפים ניירות. המקבל כותב איזה מסר הבין מכל צד, בלי לשאול את המעצב. מחזירים, משווים לכוונה, ומשנים סמל אחד בלבד כדי לשפר את הקריאה. שוב מכסים את המילים. מסיימים כששני הצדדים שונים זה מזה וניתן לזהות בכל אחד לפחות מסר אחד. מחברים את שני הצדדים למטבע אחד ומנסים לזהות אותו שוב אחרי סיבוב.

  • יום ב - שוק בלי משפט אחד

    שחקן אחד הוא מזמין והאחר מוכר. שניהם קוראים את מקרא השוק, ואז בוחרים שלוש הזמנות שאותן המזמין יעביר בלי דיבור ובלי כתיבת מילים. הוא רשאי לצייר סמל, נקודות וקו מסירה בלבד. המוכר מצייר את מה שהבין לפני שמראים את ההזמנה. כל אי הבנה מאפשרת למזמין תיקון אחד באמצעות הסימנים המותרים. מחליפים תפקידים לשלוש הזמנות נוספות. הזמנה נחשבת מסורה רק אם גם הסוג וגם הכמות נכונים. בסוף בוחרים סימן אחד שהיה יעיל וסימן אחד שהכשיל, ומנסחים כלל משופר לשוק. מסיימים אחרי שש מסירות, גם אם לא כולן הצליחו: הטעויות הן חלק מהתוצאה.

  • יום ג - שלוש קרניים לממלכה

    מציירים את כוכב המשחק ומעתיקים את שמונת הערכים. מניחים שלושה סימונים על קרניים שאינן סמוכות, ומחברים את הערכים שלהן. כל משתתף מקבל שלוש דקות לחיפוש. אחר כך מותר להזיז סימון אחד בלבד, כל עוד הבחירה נשארת חוקית. חושפים יחד ומשווים סכומים. מי שטוען שאין אפשרות טובה יותר צריך להסביר מה קורה אם בוחרים בקרן 8 ומה קורה אם מוותרים עליה. אין חובה להוכיח בדרך אחת מסוימת, ואפשר לבדוק את כל האפשרויות בעיפרון. מסיימים כאשר נמצאה בחירה של 19 או כאשר נבדקו כל הצעות הקבוצה ונפתח הפתרון. שומרים גם את הבחירה הראשונה, כדי לראות מה הזזת הסימון שינתה.

  • יום ד - מטבע שמרגישים באצבע

    קוראים את תכנון השכבות ובונים שני צדדים מנייר: גוזרים או קורעים רצועות דקות, מניחים בצורת עוגן וכוכב, ומכסים בנייר דק. אפשר להדביק, אך אין חובה. מעבירים בעדינות צד של עיפרון על הנייר העליון ומקבלים העתק של הבליטות. בודקים אם שמונה הקרניים נפרדות ואם העוגן אינו נראה כמו הכוכב. כעת מכסים גם את ההעתק ומבקשים מאדם אחר לזהות במישוש איזה צד לפניו. מותר לשנות גובה של שכבה אחת ולנסות שוב. אין להשתמש במתכת, חום או כלי חריטה. מסיימים בשני משטחי נייר ובעקבות שלהם, ומשאירים לצד ההעתק תיאור של השינוי שעזר להבחין ביניהם.

  • יום ה - עשרים וחמש מילים למטבע

    המשימה היא להכין תווית תערוכה בת 25 מילים לכל היותר, שמישהו ירצה לקרוא בעמידה. בוחרים מתוך החומר שני פרטים בלבד, ומשלבים אותם במשפט אחד או שניים. אסור להשתמש בשני המשפטים הלא מבוססים. קוראים את התווית לאדם אחר בלי להראות את החומר; הוא אומר מה למד ואיזו שאלה נשארה לו. אם למד שלושה פרטים או יותר, חותכים ומדייקים; אם לא הבין שמדובר במלך אחד, מתקנים את הקישור בין השמות. מוסיפים כותרת בת ארבע מילים שאינה נספרת במכסה. מסיימים רק אחרי ספירת המילים וקריאה נוספת בקול. התווית אינה צריכה לספר את כל הסיפור, אלא לפתוח אותו.

  • יום ו - דיוקן בלי פנים

    בוחרים אחד משלושת המסרים שבחומר, בלי לגלות לאחרים איזה. מכינים תמונה חיה בעזרת האביזרים המותרים בלבד: אפשר לעמוד, לשבת, לקפל נייר או למקם שני פתקים. אין דיבור ואין ציור דיוקן. מציגים למשך עשר שניות, קופאים, והצופים בוחרים איזה מסר ראו ומצביעים על פרט שגרם להם לחשוב כך. מותר לבמאי לשנות מיקום של אביזר אחד ולהציג שוב. מחליפים תפקידים עד שכל שלושת המסרים הוצגו. אם משחקים בזוג, כל אחד מביים לפחות פעם אחת והמסר השלישי נבנה יחד. מסיימים בציור מהיר של התמונה שהעבירה מסר במעט האמצעים ביותר, בלי לתת ציון למשחק או לכישרון.

  • יום ז - זוג שנשאר אחרי השחיקה

    מכינים שנים עשר פתקים מהמילים שבחומר: כל חצי זוג מקבל פתק נפרד. מציגים את הזוגות למשך דקה, מערבבים ומניחים הפוך בשלוש שורות. בכל תור הופכים שני פתקים. מצאו זוג לפי הרשימה - משאירים אותו גלוי; לא מצאו - מחזירים לאותו מקום. בכל פעם שנמצא זוג צריך להסביר במשפט מה הקשר שלו למטבע או למשחק. לפני חיפוש שלושת הזוגות האחרונים מזיזים יחד שורה אחת מקום ימינה, במעגל, כדי לדמות מידע שנעשה קשה לקריאה. מסיימים כשכל הזוגות גלויים, ורושמים איזה קשר עזר לזכור ואיזה נשען רק על מקום. אין מוסיפים זוגות חדשים במהלך הסיבוב.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

בוחרים משחק

להעמיק