מטבע שמרגישים באצבע

איך זה עובד

1. קוראים את תכנון השכבות ובונים שני צדדים מנייר: גוזרים או קורעים רצועות דקות, מניחים בצורת עוגן וכוכב, ומכסים בנייר דק.
2. אפשר להדביק, אך אין חובה.
3. מעבירים בעדינות צד של עיפרון על הנייר העליון ומקבלים העתק של הבליטות.
4. בודקים אם שמונה הקרניים נפרדות ואם העוגן אינו נראה כמו הכוכב.
5. כעת מכסים גם את ההעתק ומבקשים מאדם אחר לזהות במישוש איזה צד לפניו.
6. מותר לשנות גובה של שכבה אחת ולנסות שוב.
7. אין להשתמש במתכת, חום או כלי חריטה.
8. מסיימים בשני משטחי נייר ובעקבות שלהם, ומשאירים לצד ההעתק תיאור של השינוי שעזר להבחין ביניהם.

לבד

מכינים את שני המשטחים, מסובבים ומערבבים כשפניהם מטה. מזהים במישוש, הופכים ובודקים. יוצרים העתק עיפרון לכל צד ומשווים את מידת הבהירות.

החומר לפעילות

המטבע הפתוח

תיאור המוצג: צד א - עוגן, מסביבו כתובת יוונית שמשמעותה של המלך אלכסנדר. צד ב - כוכב בעל שמונה קרניים בתוך עיטור מלכותי; בין הקרניים כתוב בכתב עברי קדום יהונתן המלך. שני השמות שייכים לאותו אדם. במטבע הזה אין דיוקן. איננו מסיקים ממנו שכל המשתמשים ידעו שתי שפות.

שכבות במטבע נייר

תכנון מקורי: בסיס עגול, עוגן בעל קו מרכזי ושתי זרועות, כוכב בעל שמונה קרניים, מסגרת עגולה ושני פסי שם: יהונתן המלך; המלך אלכסנדר. אין צורך לחקות כתב עתיק. שני הצדדים צריכים להישאר ניתנים להבחנה גם כשהשמות מכוסים.