דילוג לתוכן
QUESTY

הבושם שלא היה פרי

האפרסמון המפורסם של יריחו לא חיכה בקערת הפירות. הוא היה צמח בושם יקר, והטיפות שנאספו ממנו משכו תשומת לב הרבה מעבר לנווה המדבר.

ישר לימים

הבושם שלא,היה פרי

האפרסמון המפורסם של יריחו לא חיכה בקערת הפירות. הוא היה צמח בושם יקר, והטיפות שנאספו ממנו משכו תשומת לב הרבה מעבר לנווה המדבר.

שרידי ארמון החורף ביריחו
שרידי ארמון החורף ביריחו - המקור והזכויות

בנאות המדבר של יריחו ועין גדי גידלו צמח שהחומר הריחני שהפיקו ממנו היה יקר ומבוקש בעולם העתיק. השם מוכר: אפרסמון. הפרי הכתום שמונח כיום בקערה קיבל אותו מאוחר יותר, ואילו בסיפור הקדום עובדים סביב צמח בושם ואוספים מעט חומר מכל חתך. כלי קטן מספיק כדי לשאת את התוצאה, ומאחוריו נשארת מלאכה של מטע שלם.

הסופר הרומי פליניוס הזקן הקדיש לאפרסמון תיאור בספרו על הטבע, במאה הראשונה לספירה. הוא מתאר שרף ריחני הניגר מחתכים בצמח ונאסף בכמות קטנה. בכתיבתו מופיעים גם גידול, טיפול ומסחר. העין הרומית מביטה בנוף של יהודה ומוצאת בו דבר בעל ערך שאפשר לשאת הרחק, וכך הצמח המקומי נכנס אל ספר שנכתב לקוראים שחיו בעולם רחב הרבה יותר מן המטע עצמו.

פליניוס מזכיר גם ניסיונות לבדוק את החומר ולהבחין בינו לבין תערובות שנועדו להידמות לו. הפרטים האלה חושפים עוד קושי שהיה לטיפה היקרה: מרגע שהגיעה לכלי ונשלחה לדרך, הקונה כבר לא ראה את הצמח. הוא היה צריך לסמוך על המוכר, על היכרות עם החומר או על סימן אחר. הריח עבר מכלי ליד ולדרך, והקונה נדרש לזהות את החומר כשהמטע והמגדל כבר רחוקים ממנו.

מחקרם של זהר עמר ודוד אילוז מצרף עדויות יהודיות, יווניות ורומיות על יוקרת האפרסמון ועל זיקתו לנאות אגן ים המלח. הצמח מזוהה במחקר עם מור הגלעד, מן הסוג קומיפורה, ומכל מקום הוא נבדל מן האפרסמון המודרני. יריחו ועין גדי מופיעות כך על מפה של ידע וגידול, ולא רק כמקומות חמים שבהם אפשר לעצור בדרך. מים, התאמה למקום ומלאכה חברו למוצר שהיה רצוי הרחק משם.

כלי הבושם מגיע אל הקונה. מאחוריו נשארו הטיפול בצמח, האיסוף וההחלטה איך לשאת מעט חומר יקר למרחק. הקונה פוגש עכשיו את התוצאה: חומר אמיתי או תערובת שנועדה לחקות אותו. הבדיקות שמתאר פליניוס מחזירות אל העסקה את החשד הזה, טיפה אחר טיפה. לפני התשלום צריך להחליט אם מה שבכלי הוא הדבר שלמענו הגיעו לשוק.

השם אפרסמון עבר מאז אל פרי אחר. בסיפור של פליניוס הוא נשאר קשור לשרף, לחתכים בצמח ולכלים הקטנים שקיבלו את הטיפות. אפשר לסגור את הספר ולחזור אל ההתחלה: אדם אוסף מעט חומר בנוף של יהודה, ואדם רחוק ממנו בודק מה הגיע אליו. ביניהם נמשכת דרך שהמוצר הזעיר עשה מיד ליד.

מה נשאר מהסיפור

  • לפעמים טיפה קטנה מחזיקה דרך ארוכה.

שבעת הימים

  • יום א - איך מציירים ריח

    בחרו שלושה חפצים מן הרשימה וסמנו לכל אחד מקום על שלושת צירי התחושה. אפשר להשתמש בריח, ואפשר לבצע את המשחק כולו לפי מרקם ומראה. מן הציונים בנו לכל חפץ קו אחד: העוצמה קובעת עובי, החדות קובעת זוויות והרעננות קובעת רווח בין הסימנים. הסתירו את שמות החפצים והציגו את הקווים לשותף לצד שלושת החפצים. עליו להתאים ולנמק בחירה אחת בלבד. חושפים את הצירים ומגלים אם הבנתם אותם באותו אופן. סיימו בשינוי קו אחד כך שההבדל בינו לאחרים יהיה ברור יותר, תוך שמירה על שלושת הכללים.

  • יום ב - מה שווה האריזה

    הניחו שמונה אסימונים במקור ושישה אסימוני זמן בצד. בחרו מעטפת ויעד לפני שיוצאים לדרך. שלמו זמן הכנה, ואז העבירו את המשלוח צעד אחר צעד, והסירו יחידות ריח רק בצעדים שאינם מוגנים. בסוף חשבו את נקודות היעד לפי היחידות שנותרו. אסור להחליף אריזה אחרי תחילת הדרך. שחקו את כל ארבע האפשרויות, ובכל פעם התחילו מחדש באותם משאבים. בקבוצה כל אחד מנבא אפשרות אחת מנצחת ומסביר על מה היא נשענת; ההכרעה מגיעה מן הטבלה. סיימו בשינוי של מחיר יעד אחד כך שתוצאה אחרת תהיה טובה ביותר, והראו את החישוב החדש.

  • יום ג - ארבע העברות בלבד

    הכינו שנים עשר פתקים בצורת טיפה ושלושה עיגולים ככלים. בכל העברה בוחרים שתיים או שלוש טיפות ומניחים בכלי אחד; טיפות שכבר הגיעו לכלי נשארות בו. מותר עד ארבע העברות, וכל כלי צריך להגיע למינימום שבחומר. לפני שמזיזים נסו להחליט איזה כלי לקבל ראשון, ואילו שתי העברות צריכות להגיע לאותו מקום. בקבוצה מתחלפים ביד שמבצעת, אך אסור לשנות את גודל ההעברה בזמן שהיא באוויר. כשהמינימום הושלם, ספרו מה נשאר במקור. נסו חלוקה שנייה והשוו אם היא השתמשה בפחות טיפות. סיימו בפתרון שמשאיר שתיים במקור או יותר.

  • יום ד - שם שמרגישים בעין

    בחרו בסוד שם אחד ותכונה אחת מרשימות המשחק. צרו עטיפה קטנה בלי לכתוב את השם ובלי לצייר בקבוק, פרח או אף. אפשר להשתמש בקווים, כתמים, צפיפות וצורה. בקבוצה מציגים את העטיפה, וכל מביט בוחר שם ותכונה מן הרשימות; רק אחר כך חושפים את הבחירה המקורית. אם ההצעות פזורות מאוד, בחרו פרט אחד בעטיפה והגדילו או הזיזו אותו. ערכו סיבוב זיהוי נוסף ובדקו אם לפחות אחת מן הבחירות נעשתה עקבית יותר. הסיום הוא עטיפה עם שם ותכונה רשומים על הגב, כך שאפשר לשחק בה שוב בלי הסבר בעל פה.

  • יום ה - המחיר יורד פעם אחת

    שלושה משתתפים מקבלים כלים מוכרים ואחד נעשה קונה; בזוג אדם אחד מנהל את שלושת המוכרים בנפרד. הקונה רואה את הכמויות, אך המוכרים כותבים בסוד את המחיר הנמוך שיסכימו לו: שתיים, שלוש או ארבע. כולם פותחים במחיר ארבע. הקונה רשאי לבקש הורדה אחת מכל מוכר, והמוכר רשאי להסכים במחיר שבחר או להישאר בארבע. לאחר כל השיחות הקונה בוחר עד שני כלים ומשלם מנייר בלבד. פותחים את מחירי הסף ובודקים אם יכול היה לקבל שמונה יחידות במחיר נמוך יותר. מחליפים קונה פעם אחת. הסיום הוא עסקה חוקית והבחנה בין מחיר טוב למוכר לבין מחיר טוב לקונה.

  • יום ו - על איזה כלי מבזבזים בדיקה

    העתיקו את שלוש התוויות לשלושה כלים מצוירים. בלי לקבוע עדיין מה בפנים, בחרו כלי לבדיקה היחידה שלכם. לפני פתיחת הפתרון רשמו אילו שתי תוצאות אפשריות בו, ואיך כל תוצאה תשפיע על שני הכלים האחרים. בקבוצה שותף מכין בסוד סידור שבו כל התוויות שגויות, ומגלה רק את תוצאת הכלי שנבחר. נסו להחזיר את שלוש התוויות למקומן בלי בדיקה נוספת. חושפים את הסידור ובודקים, ואז החליפו תפקידים. הסיום הוא עץ קטן עם שני ענפים: כל תוצאה אפשרית בבדיקה, ולצידה הסידור המלא שהיא מחייבת. בדקו אם הבחירה בכלי אחר הייתה משאירה אי-ודאות.

  • יום ז - הטיפה והרוח

    קראו את חמשת רגעי המופע והקצו לכל יד תפקיד קבוע. תרגלו לאט, כך שאפשר יהיה לראות מתי הטיפה משתנה ומתי הרוח משנה אותה. בקבוצה שני אנשים מבצעים, יד אחת לכל אדם; ביחיד שתי הידיים מנהלות את המפגש. על המופע להימשך עד ארבעים וחמש שניות ולהשתמש רק בשלושת הגבהים שבחומר. הציגו בלי מוזיקה ובלי להסביר מראש. הצופה מסמן לאחר מכן באיזה רגע הרגיש שינוי ברור; מבצעים שוב ומדגישים רק את המעבר הזה. סיימו בגרסה שיש בה התחלה קטנה, התפשטות וסימן שנותר, בלי להוסיף דמות חדשה או חפץ.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

בוחרים משחק

להעמיק