לחבר שלי,,מעבר לחרס
חנניהו ביקש יין והציע עזרה בחזרה. חלק מן המכתב שלו חיכה יותר מחמישים שנה על הצד שכולם חשבו לריק.
במכתב שנשלח לאלישיב בערד, חנניהו אינו ניגש מיד לרשימת המצרכים. הוא פותח בפנייה חמה לחברו ולבני ביתו. אחר כך מגיעים הכסף, השמן והקבלה שנשלחה לגאליהו. אלה שמות של אנשים שהיו צריכים לסמוך זה על זה כדי שמשהו יגיע למקום הנכון. מן הבית והמשפחה עוברים כמעט בלי נשימה אל המחסן.
המכתב נכתב בדיו על שבר כלי חרס ונמצא במצודה בתל ערד, בקצה הדרומי של ממלכת יהודה. בתעודות מן המקום עוברים אנשים ומצרכים בין כתובות שונות. בחרס מספר 16 אפשר לעקוב אחרי קשר מסוים: חנניהו כותב לאלישיב ומבקש לשלוח שמן, אם עוד נותר ממנו. הבקשה תלויה במצב המחסן בצד השני, ובאדם שיבדוק ויענה.
הוא מזכיר גם דבר שאין לשלוח. שם המוצר אינו קריא. הבקשה ברורה, ושם החבילה חסר: נשארת הוראה לעצור משלוח אחד בתוך מכתב המבקש להוציא אחרים לדרך. גם תפקידו המדויק של חנניהו ומקום מושבו אינם ודאיים. החוקרים הציעו קשר לבאר שבע. אלישיב, שאליו הופנו מכתבי אספקה רבים, מזוהה כאחראי על האספקה במצודה.
החרס נמצא בשנת 1965. פניו נבדקו ונקראו, וגבו נראה נטול כתב. כך עברו עשרות שנים שבהן אפשר היה להביט בחפץ ולחשוב שרואים את כל מה שנשאר ממנו. ואז בחנו אותו חוקרים בצילום באורכי גל שונים. ההבדלים הזעירים בין הדיו הדהוי לבין החרס החלו להיראות. לא נוספה אות עתיקה; השתנתה הדרך שבה אפשר לראות אותה.
על הגב התגלו שלוש שורות. הן כוללות בקשה ליין והצעה הדדית: אם אלישיב צריך דבר נוסף, שיכתוב. גאליהו מופיע שוב בקשר למידת יין. לפי החוקרים, מסתבר שזה המשך אותו מכתב, לאחר שהמקום בחזית התמלא. גם סיבוב החרס היה חלק מן הפתרון המעשי של הכותב: פני השבר אינם דף מלבני נוח.
אין כאן תשובה מאלישיב, ואיננו יודעים אילו בקשות מולאו. היין אינו מגיע אלינו, וגם השמן לא. מה שהגיע הוא הדרך שבה שני אנשים חיברו בין עבודה לבין היכרות: פנייה לבית, פירוט משלוח, בקשה שלא לשלוח דבר אחד, ונכונות לסייע בכיוון ההפוך. על שבר קטן נשאר מקום לשניהם.
מה נשאר מהסיפור
- המכתב נגמר במקום שבו החרס התהפך.