אותו כלי, שני זמנים

איך זה עובד

1. בחרו חפץ ביתי פשוט או פתק מקופל שייצג את החותם, וקראו את חמשת השלבים.
2. הכינו מופע קצר בלי מילים, בעזרת ארבע המחוות המותרות בלבד.
3. החפץ צריך להיראות בתחילה כמשהו שאפשר לעצב, ובהמשך כמשהו שמחזיק צורה.
4. אסור להוסיף אש אמיתית או חומר רטוב; המעבר נעשה בגוף ובקצב.
5. בקבוצה צופה אחד מסדר אחרי המופע את חמשת שלבי החומר ובוחר באיזה רגע חש שהחומר נעשה קשיח.
6. מבצעים פעם נוספת ומדגישים את הרגע שבין חריתת המנורה להוספת השם.
7. סיימו ברצף שבו הצופה מבחין בשני זמני העבודה בלי הסבר תוך כדי.

לבד

בצעו את הרצף, רשמו איזה שינוי בתנועה סימן קשיחות ובדקו מול הרשימה שהחריתה השנייה אכן באה אחרי הצריפה.

החומר לפעילות

לפני ואחרי החום

שלבי הסיפור: יצירת חותם בחרס; חריתת המנורה לפני הצריפה; צריפה; הוספת השם על הידית לאחר הצריפה; שימוש אפשרי לסימון מאפה. משימת הבמה: חפץ אחד מייצג בכל פעם חומר אחר, בלי לומר את שמו. רגע המעבר בין רך לקשיח חייב להיות נראה. ארבע מחוות מותרות: קימור, חריתה באוויר, לחיצה, היפוך.