כרטיס למי שקורא אחרת

איך זה עובד

1. הכינו כרטיס משבעה סימנים לפי החומר וחברו ביניהם בקווים.
2. חשבו במיוחד איך להפריד בין אב לבניו ובין עיר המוצא למקום הכתובת; ציור של שתי ערים לבדו לא מוסר את ההבדל.
3. מסרו לשותף את הכרטיס ואת רשימת משימות הקורא, אך כסו את רשימת המידע.
4. מותר לו לשאול שתי שאלות שהתשובה להן כן או לא.
5. הוא כותב מה הבין, ורק אז פותחים את המידע.
6. לכל פרט שנקרא נכון נקודה.
7. החליפו שני סימנים לכל היותר ונסו שוב עם קורא אחר, או לאחר שהשותף מסביר מה הטעה אותו.
8. הסיום הוא כרטיס מתוקן וציון מתוך שבע.

לבד

ציירו בלי אותיות, כסו את רשימת המידע והפכו את הנייר. אחרי דקה קראו את הכרטיס בחזרה לשבעה פרטים כתובים. סמנו במיוחד היכן הכרטיס מבדיל בין שתי הערים; תקנו קשר אחד שאפשר היה לקרוא בשתי דרכים.

החומר לפעילות

שלושה חוטים אמיתיים

לאונטיוס: בנקאי; תדמור; בניו מזכירים אותו בכתובת יוונית ליד מנורה בבית שערים. תדמור ופלמירה הם שני שמות לאותה עיר. בבית שערים מתועדות עברית, ארמית, יוונית וכתב תדמורי. פרטי הדרך ומפגשים בחיי המשפחה אינם מתועדים בחומר הזה.

כרטיס שעובר בלי מילים

מידע למסירה: לאונטיוס; בניו; בנקאי; תדמור; בית שערים; כתובת ביוונית; מנורה בעלת שבעה קנים. מותר להשתמש בשבעה סימנים בלבד, אחד לכל פרט. קו המחבר שני סימנים מציין קשר ואינו נספר כסימן נוסף. אין אותיות או מספרים. משימות הקורא: למצוא מי נזכר, מי הזכיר אותו, מה מקצועו, שתי הערים ושתי דרכי הזיהוי שבקיר.