איך זוכרים עשרים ושתיים

איך זה עובד

1. חלקו את רצף האלפבית לחטיבות של שלוש עד שש אותיות.
2. תנו לכל חטיבה תבנית קצרה משלושת הצלילים המותרים; אפשר לחזור על צליל, אבל חייבת להיות דממה אחת לפחות בכל הביצוע.
3. אומרים כל אות פעם אחת, והצליל מסמן את הגבול בין החטיבות.
4. ניגשים לניסיון ראשון יחד, אחר כך מכסים את הרשימה ומבצעים לפי הקצב בלבד.
5. כשנתקעים מותר להביט, אך מסמנים את המקום.
6. עורכים את גבולות החטיבות פעם אחת, ומבצעים שוב.
7. הסיום הוא תווים פשוטים שמישהו אחר יכול להשתמש בהם: אותיות בכל חטיבה וסימן הצליל שבסופה.
8. אין תחרות בשירה או בעוצמת הקול.

לבד

הכינו תבנית, בצעו מן הזיכרון וסמנו את העצירות. שנו גבול אחד ובדקו אם אפשר להשלים את הרצף בפחות הצצות.

החומר לפעילות

אלפבית בקצב

רצף באותיות מודרניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת. מותר: מחיאת כף, נקישה על שולחן, דממה של פעימה אחת. בכל חטיבה חייבות להיות 3-6 אותיות. כל אות נאמרת פעם אחת, בסדר הנתון. אין לטעון שזה לחן עתיק.