להכיר בד בקצות האצבעות

איך זה עובד

1. בחרו שלושה חומרים מן האפשרויות שבחומר והניחו אותם בסדר מוסכם.
2. משתתף אחד עוצם עיניים רק אם נוח לו; אפשר במקום זאת לכסות את החומר בנייר ולהשאיר פתח לאצבע.
3. הוא מתאר כל חומר בעזרת שתי תכונות בלבד, בלי לומר את שמו.
4. האחרים משייכים את התיאור לחומר.
5. עכשיו מחליפים את סדר החומרים, ומנסים לזהות אותם לפי המילון שיצרתם.
6. אסור להוסיף תכונה חדשה באמצע הסיבוב.
7. בסיום בחרו איזה חומר היה מתאים לדגם יומיומי ואיזה לפרט שרוצים להבליט, על פי תכונה מוחשית.
8. תנו לכל חומר שם קצר לפי התחושה שהצליחו לזהות.

לבד

געו בכל חומר למשך חמש שניות, רשמו שתי תכונות, וכסו אותו. לאחר החלפת הסדר התאימו מחדש באמצעות המגע והשוו לתיאור.

החומר לפעילות

בד בלי לראות

ארבע תחנות ביתיות אפשריות: מגבת; חולצת כותנה; בד ארוג גס; נייר מקופל שמייצג דוגמה כשאין בדים שונים. בוחרים שלושה חומרים בלבד. תכונות מותרות לתיאור: חלק, מחוספס, רך, קשיח, צפוף, רפוי. אין לטעון שחומר ביתי זהה לצמר העתיק.