שבעה ימים בלי להאמין לתווית מיד

יפה מדי לאפריקה?,זו כבר הנחה

ראשי איפה נראו חיים כל כך, שחוקר אירופי המציא להם עבר יווני. כאן מפרידים בין מה שרואים, מה שנבדק ומה שהדעה הקדומה הוסיפה.

הראש שבתמונה נוצק מפליז באיפה, עיר יורובה בדרום-מערב ניגריה. הוא מעט קטן מגודל טבעי, נוצר בשיטת השעווה האבודה, ועל פניו חריצים אנכיים. הכתר מרמז שאולי ייצג שליט, אבל זהות האדם ותפקיד הראש אינם ודאיים.

ב-1910 הגיע החוקר הגרמני ליאו פרובניוס לאיפה וראה ראש אחר, שנודע כראש אולוקון. המראה הטבעי הרשים אותו, אבל במקום לייחס את המיומנות לאמני איפה, הוא קישר את היצירה ליוון ולאטלנטיס. זו לא הייתה ראיה חזותית. זו הייתה דעה קדומה.

ב-1938, במהלך חפירת יסודות לבית במתחם וונמוניג'ה, התגלו 17 ראשי נחושת ופליז וחלק עליון של דמות. הראש שבתמונה נקנה באיפה בידי הנרי מקליר בייט, עורך Nigerian Daily Times, והגיע ל-British Museum ב-1939. תווית מדויקת מספרת גם מה יודעים, גם מה רק משערים וגם איך החפץ הגיע למוזיאון.

פרובניוס ראה פנים יפות והסיק אטלנטיס. באיפה פשוט ידעו לפסל.

עוד דברים שכדאי לדעת

• פליז שנוצק בשעווה אבודה
• נמצא ב-1938 עם 16 ראשים נוספים
• זהות האדם ותפקיד הראש אינם ודאיים

שלוש מגירות לתווית

• ראיה: אפשר להצביע עליה.
• מידע: יש מקור שאפשר לפתוח.
• הנחה: אין לה מספיק תמיכה.

מנסים

בחרו משפט אחד בגוף וסמנו לאיזו מגירה הוא שייך.

שבעת הימים

• יום א - שמים מטבע על האמת

  קוראים את ארבע הטענות שבלוח. בכל סיבוב מישהו מניח מטבע על ראיה, מידע או הנחה ומכריז כמה הוא בטוח. האחרים מניחים לידו או נגדו. נוגעים ובודקים. מי שצדק לוקח את המטבעות. אחרי ארבעה סיבובים העשיר מנצח. לבד: מסמנים ביטחון מ-1 עד 3 לפני כל בדיקה.

• יום ב - שני מקורות, פער אחד

  קוראים את שני קטעי המקור שבלוח. מסמנים עובדה ששניהם נותנים, פרט שרק אחד נותן ושאלה ששניהם משאירים פתוחה. כותבים בלוח מסקנה אחת שאפשר להגן עליה ושאלה אחת שלא פותרים בניחוש. בזוג, מחליפים תשובות ומנסים למצוא מילה שאין לה מקור.

• יום ג - מי המציא ייחוס

  המילה היא ייחוס. אחד מקבל בסוד את ההגדרה האמיתית, והאחרים כותבים הגדרה שנשמעת מוזיאלית. מערבבים, קוראים בלי שמות ומצביעים. נקודה למי שמצא את האמת, ונקודה לכל מי שהאמין להמצאה שלכם. לבד: מנחשים, נוגעים ובודקים, ואז כותבים משפט שמבדיל בין ייחוס לידיעה ודאית.

• יום ד - עוצרים לפני אטלנטיס

  קוראים את הקטע כאן ועוצרים אחרי המילים "המראה הטבעי הרשים אותו". כולם כותבים מה לדעתם הוא הסיק ולמה. נוגעים בבדיקה, קוראים את ההמשך ומסמנים פרט שהיה ראיה ופרט שהיה הנחה. התחזית שהפרידה טוב יותר ביניהם מנצחת. לבד: שומרים משפט אחד שתיקנתם.

• יום ה - הפתק שלא קיבלתם

  אחד בוחר ארבעה כרטיסים: חריצים נראים, נמצא באיפה ב-1938, תוארך ל-1300-1450, וזהות האדם אינה ודאית. הוא מציג לשני שלושה. השני כותב תווית. הראשון מסמן כל פרט שלא הציג. נקודה לראשון על כל השלמה שתפס. השני מנצח אם לא נתפס. לבד: מסתירים בכל פעם כרטיס אחר ושומרים שתי גרסאות.

• יום ו - התווית של המזלג

  קמים ובוחרים חפץ מתכת: מפתח, סיר או מזלג. מוצאים חיבור, סימן כלי ושחיקה. החריצים בפני הראש הם עקבה כזאת; מה העקבה שלכם? זוכרים משבוע 9: ברק עשוי לרמוז על מגע. כותבים שתי שורות ומוחקים כל טענה שאי אפשר להצביע על ראיה לה. הכי מעט מחיקות מנצח.

• יום ז - העיפרון עומד למשפט

  כותבים בלוח תווית משותפת: בשחור רק מה שרואים, בכחול רק מידע שנבדק ובעיפרון הנחה. לכל אחד וטו אחד: מוחקים הנחה רק אם אין לה רמז בתמונה או מקור בלימוד של השבוע. מנצחים אם נשארת תווית בת שלוש שורות ולפחות וטו אחד. לבד: נותנים לעצמכם שני וטו ובודקים שורה מול שורה.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

להעמיק

• הראש עשוי פליז, נוצק בשעווה אבודה, מעט קטן מגודל טבעי, כנראה מן המאה ה-14 או מתחילת ה-15, ונמצא בוונמוניג'ה ב-1938.
• בגילוי בוונמוניג'ה נמצאו בסך הכול 17 ראשי נחושת ופליז וחלק עליון של דמות; הזיהוי והתפקיד אינם ודאיים.
• פרובניוס ראה ב-1910 ראש אחר, ראש אולוקון, וקישר אותו ליוון ולאטלנטיס מתוך דעה קדומה על יוצרים אפריקאים.
• הנרי מקליר בייט, עורך Nigerian Daily Times, קנה את הראש באיפה; הוא נרכש עבור British Museum ב-1939.
• ייחוס הוא הערכה מי אחראי ליצירה, בדרגות ודאות הנשענות בין השאר על סגנון, מסמכים ובדיקות מדעיות.
• הראש מאיפה: הוצאה, מחקר והשפעה - הערך מוסיף את מסלול הוצאת הראש מניגריה, את הניסיון לעצור יצוא עתיקות ואת השפעת הגילוי על היחס המערבי לאמנות אפריקאית.