יפה מדי לאפריקה?,זו כבר הנחה
ראשי איפה נראו חיים כל כך, שחוקר אירופי המציא להם עבר יווני. כאן מפרידים בין מה שרואים, מה שנבדק ומה שהדעה הקדומה הוסיפה.



הראש שבתמונה נוצק מפליז באיפה, עיר יורובה בדרום-מערב ניגריה. הוא מעט קטן מגודל טבעי, נוצר בשיטת השעווה האבודה, ועל פניו חריצים אנכיים. הכתר מרמז שאולי ייצג שליט, אבל זהות האדם ותפקיד הראש אינם ודאיים.
ב-1910 הגיע החוקר הגרמני ליאו פרובניוס לאיפה וראה ראש אחר, שנודע כראש אולוקון. המראה הטבעי הרשים אותו, אבל במקום לייחס את המיומנות לאמני איפה, הוא קישר את היצירה ליוון ולאטלנטיס. זו לא הייתה ראיה חזותית. זו הייתה דעה קדומה.
ב-1938, במהלך חפירת יסודות לבית במתחם וונמוניג'ה, התגלו 17 ראשי נחושת ופליז וחלק עליון של דמות. הראש שבתמונה נקנה באיפה בידי הנרי מקליר בייט, עורך Nigerian Daily Times, והגיע ל-British Museum ב-1939. תווית מדויקת מספרת גם מה יודעים, גם מה רק משערים וגם איך החפץ הגיע למוזיאון.
פרובניוס ראה פנים יפות והסיק אטלנטיס. באיפה פשוט ידעו לפסל.
עוד דברים שכדאי לדעת
- פליז שנוצק בשעווה אבודה
- נמצא ב-1938 עם 16 ראשים נוספים
- זהות האדם ותפקיד הראש אינם ודאיים
שלוש מגירות לתווית
- ראיה: אפשר להצביע עליה.
- מידע: יש מקור שאפשר לפתוח.
- הנחה: אין לה מספיק תמיכה.
למה חוקר קישר ראש מאיפה לאטלנטיס?
- בדיקת מתכת
- המראה הטבעי
- כתובת יוונית
- מסמך עתיק
בודקים
המראה הטבעי
המראה הטבעי הספיק לו כדי לקפוץ ליוון ולאטלנטיס. זו לא הייתה ראיה חדשה, אלא דעה קדומה על מה שאמנים אפריקאים מסוגלים ליצור.
מנסים
בחרו משפט אחד בגוף וסמנו לאיזו מגירה הוא שייך.
הגילוי
הסיווג תלוי במשפט: דבר שאפשר להצביע עליו הוא ראיה, דבר שנשען על מקור הוא מידע, ודבר שאין לו מספיק תמיכה הוא הנחה.