שבע שורות, מרכז אחד

איך זה עובד

1. בוחרים מילה מרכזית אחת ומניחים אותה באמצע הנייר.
2. כותבים שלוש שורות קצרות מימינה ושלוש משמאלה, בזוגות שמשוחחים עם שלושת זוגות המילים בחומר.
3. בכל שורה מותרות עד שש מילים, ואסור לחזור על המילה המרכזית.
4. מחברים בקו כל זוג דרך המרכז, כך שנוצרת צורה בעלת שבעה קצוות.
5. קוראים פעם מצד ימין ופעם מצד שמאל, ובוחרים סדר שמפתיע יותר במשמעות שלו.
6. בזוג, כל אדם כותב צד אחד ורק בסוף רואה את הצד האחר.
7. מסיימים בהקראה של שבע השורות ובשם ליצירה.
8. נשאר טקסט קטן שאפשר לקרוא בשני כיוונים, בלי צורך להסביר מראש מה הוא אמור לעורר.

לבד

כותבים צד אחד, מכסים אותו וכותבים את האחר לפי אותן מגבלות. חושפים, מזווגים שורות ובוחרים סדר קריאה. משנים שורה אחת בלבד כדי לחזק את הקשר.

החומר לפעילות

חמישה צדדים למבט

תיאור מקוצר של האבן: משטח עליון בעל עיטור פרחוני וצמחים; צד קצר עם מנורה בת שבעה קנים, כלים ועמודים; שני צדדים ארוכים בעלי קשתות; צד קצר נוסף בעל עיטורי פרחים וקשתות. לא כל תפקיד וצורה מוסכמים בפירושם. דגם המשחק אינו העתק: מכינים חמישה מלבנים, אחד לכל צד, ומחברים מסביב לקופסת נייר מדומה.

שבע שורות שמתפצלות

מילות פתיחה ליצירה מקורית: מקום, אור, אבן, דרך, יד, קול, זיכרון. בוחרים מילה מרכזית אחת. שלושה זוגות מילים מוצעים: רחוק-קרוב, נשמר-משתנה, נראה-נסתר. כל זוג מקבל שתי שורות משני צדי השורה המרכזית. אין אלה מילים עתיקות החרוטות על האבן.