שבעה ימים, קיר אחד

שתי יצירות,סיפור שלישי

כששמים יצירה ליד יצירה, נולד רעיון שלא היה באף אחת לבדה. אוצרות טובה לא מחפשת מנצחת. היא בונה קשר שאפשר לראות.

אוצרות לא מתחילה בשאלה איזו יצירה הכי יפה. אוצר חוקר את האוסף ומארגן תערוכות. הסידור שלו קובע איזה קשר הצופה ינסה לראות, ואיזו טענה תעלה לו בראש.

ב-1857 עיצב אוטגאווה הירושיגה הדפס עץ צבעוני של גשם פתאומי מעל גשר באדו. ב-1887 צייר וינסנט ואן גוך גרסת שמן. הוא שמר את הגשר, ההולכים וקווי הגשם, אבל חיזק צבעים והוסיף מסגרת ירוקה עם כתמים כתומים-אדומים. על המסגרת העתיק סימנים משני הדפסים אחרים. הוא לא ידע לקרוא יפנית, ולכן הם פועלים כאן כצורה יותר מאשר כמשפט.

תולים אותם יחד ונולד סיפור שלישי: לא רק גשר בגשם, אלא רעיון שעבר מיפן לצרפת והשתנה בדרך. ואן גוך החזיק כ-50 הדפסי נוף של הירושיגה והעתיק שניים מהם בשמן. לכן ״שתיהן יפות״ אינה טענה. זו דרך מנומסת לברוח מהקיר.

שני גשרים בגשם. הקיר ביקש מטרייה.

עוד דברים שכדאי לדעת

• הירושיגה עיצב את ההדפס ב-1857
• ואן גוך צייר את גרסתו ב-1887
• הסימנים הגיעו משני הדפסים אחרים

כך בונים סיפור שלישי

• קשר: מה משותף?
• תפקיד: מה כל אחת מוסיפה?
• טענה: מה רואים רק יחד?

מנסים

כסו בכל פעם יצירה אחת. איזה רעיון נעלם איתה?

שבעת הימים

• יום א - שלוש סיכות

  כל אחד בוחר ארבעה חפצים מהחדר וכותב את שמותיהם בכרטיסים שעל המסך. יש שלוש סיכות בלבד. בלי לדבר, גוררים שלושה לשורה ומשאירים אחד בחוץ. בסוף מסבירים מה נולד בכל שכנות ומצביעים על פרט בשני חפצים. הסידור המהיר ששני קשריו משכנעים מנצח. לבד: בונים שתי שורות ובוחרים בחזקה יותר.

• יום ב - שתיים החוצה

  מניחים שישה חפצים שונים מהבית. מוציאים שניים, אבל משאירים ארבעה שביניהם אפשר למצוא שלושה סוגי חומר, שלושה שימושים וטענה שכל חפץ מוכיח בפרט נראה. הקיר שבו לכל חפץ יש תפקיד אחר מנצח. לבד: מנסים שני צירופים.

• יום ג - לאיזה קיר

  המסך מחלק שלושה כרטיסים בסוד: המשפט שקיבלתם בסוד, המשפט שקיבלתם בסוד והמשפט שקיבלתם בסוד. כל משתתף מתאר מה הכרטיס שלו מוסיף לאחד משלושת הקירות, בלי לומר אותו. האחרים משבצים בלוח. שלוש התאמות נכונות מנצחות. לבד: משבצים ומסבירים כל קשר בקול.

• יום ד - הריק עובד

  מניחים מולכם את שני הגשרים ומביטים גם דרך חלון. אחד בוחר בסוד אחד משלושת המראות ומתאר רק מה לא רואים ומה החסר עושה. האחרים מנחשים; פחות משפטים מנצח. בסוף מחברים שני מראות במשפט ואומרים איפה ההשוואה נשברת. לבד: כותבים שלושה רמזים ובודקים.

• יום ה - החצים חזרו

  על המסך מופיעים שני הגשרים. מציירים שני מסלולי עין שונים להירושיגה ומסלול אחד לגרסה של ואן גוך. המסך מערבב את שלושת המסלולים. האחר מתאים כל מסלול לתמונה ומסביר בעזרת פרט נראה. מתחלפים. מי שהתאים יותר מנצח. לבד: מערבבים כותרות, מתאימים ובודקים.

• יום ו - תערוכה מהארון

  מסתובבים בבית ומחפשים שלושה חפצים שונים שמסיימים שורה בלוח. כל סימון דורש להצביע על פרט אמיתי בחפץ, ואותו חפץ לא נספר פעמיים. מסדרים את השלושה יחד ונותנים להם כותרת. הראשון שמשלים שורה וגורם לאחר לראות פרט חדש, מנצח. לבד: שש דקות לשורה.

• יום ז - הקיר שלנו

  כל אחד בוחר בסוד: קשר, הפתעה או גיוון, ומביא חפץ אחד מהבית בלי להסביר. מסדרים על הקיר את שני הגשרים ואת החפץ וכותבים משפט קיר. חושפים את הבחירות ומחליפים חפץ אחד. אדם שלא שיחק מצביע על פרט שמוכיח את המשפט בכל אחד. הצליח בשלושתם? הקיר עובד. לבד: בונים שתי גרסאות.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

להעמיק

• אוצר חוקר ומנהל אוסף ומארגן תערוכות.
• אוטגאווה הירושיגה עיצב ב-1857 הדפס עץ צבעוני של גשם פתאומי מעל גשר שין-אוהאשי ליד אטאקה, בסדרת מאה מראות מפורסמים של אדו.
• וינסנט ואן גוך צייר ב-1887 את גשר בגשם, אחרי הירושיגה, בצבעי שמן.
• ואן גוך חיזק את הצבעים והוסיף מסגרת צבעונית ובה סימנים שהתבססו על שני הדפסים אחרים.
• ואן גוך לא ידע לקרוא יפנית והשתמש בסימנים גם כצורות חזותיות.
• ואן גוך החזיק כ-50 הדפסי נוף של הירושיגה והעתיק שניים מהם בצבעי שמן.
• איך אוצר הופך יצירות לתערוכה - הערך מרחיב על עבודת האוצר ומראה כיצד בחירה, מחקר והצבה מחברים יצירות סביב רעיון שאפשר לראות.