שבעה ימים בצד הלא שווה

הכד המושלם,שלא מנסה להיות עגול

הכד הזה נולד משתי מחציות שלא התחברו בדיוק. במקום להסתיר את ההבדלים, הם גורמים לו להשתנות בכל מבט.

כד הירח שבתמונה נוצר בקוריאה במחצית השנייה של המאה ה-18. הוא עשוי חרסינה לבנה, שמור במוזיאון המטרופוליטן וגובהו 38.7 סנטימטרים. רוחבו 33 סנטימטרים בלבד, כך שהוא גבוה יותר משהוא רחב - כבר רמז שהירח הזה אינו עיגול.

הכד היה גדול מדי לעיצוב נוח כגוש אחד על האובניים. הקדר יצר שתי מחציות, חיבר אותן סמוך לבטן הרחבה ושלח אותן לתנור. בחום, קו החיבור יכול להתעקם או להיסדק. לכן כתף אחת עולה מעט, צד אחד מתנפח יותר, והכד נראה שונה כשמסובבים אותו.

גם כתמי האפרסק שבזיגוג נולדו במקרה בזמן השריפה. במקום להסתיר את מה שקרה, המשטח הלבן משאיר הכול גלוי. לזה קוראים אסימטריה: שני הצדדים קרובים, אבל לא זהים. מצד אחד הכד מרגיש כבד ויציב; מהצד האחר, הקו מטפס ונעשה קל יותר. את השם "כד ירח" נתן להם בשנות ה-50 הצייר הקוריאני קים הוואן-קי.

אצלי בבית זה עקום. במוזיאון קוראים לזה אסימטריה.

עוד דברים שכדאי לדעת

• גובה 38.7, רוחב 33
• שתי מחציות, חיבור אחד
• השם הגיע בשנות ה-50

שלושה הבדלים, בלי לחפש תקלה

• כתף: מי גבוהה יותר?
• בטן: איפה הקו בולט?
• בסיס: לאיזה צד הגוף נוטה?

מנסים

כסו חצי אחד בכף היד, שמרו את הצורה בראש, והחליפו צד.

שבעת הימים

• יום א - המבחן של החוט

  מניחים ליד המסך שני כלים עגולים בגדלים שונים. לפני המדידה, כל אחד מנחש איזה מהם קרוב יותר ליחס של כד הירח: רוחב 33 מול גובה 38.7. בודקים בחוט ובסרגל, בלי מחשבון, וכותבים בלוח איזה כלי קרוב יותר. מי שניחש נכון מנצח, ושומרים את החוט עם סימני הגובה והרוחב.

• יום ב - שתי קערות נפגשות

  מצמידים שתי קעריות פלסטיק זו לזו, כמו שתי מחציות הכד. לפני שנוגעים, מציירים אותן בנפרד ומסמנים שפה, חיבור ובסיס. עכשיו מחברים בפלסטלינה, מסובבים ובודקים איפה נוצרה הטיה. מתקנים את הציור בצבע אחר. ציור שמסביר את הבנייה למישהו אחר, ניצח.

• יום ג - שלושה רמזים בלבד

  כולם מסתכלים חצי דקה בארבעת מבטי הכד שעל המסך. כשהם נעלמים, אחד בוחר בסוד מספר. האחרים מבקשים עד שלושה רמזים - כתף, בטן או בסיס - כל אחד פעם אחת. אחרי כל רמז מנחשים. הכי מעט רמזים מנצח. לבד: כותבים רמז לכל מבט לפני שהזמן נגמר.

• יום ד - הצל מחליף צד

  מעמידים קערה או אגס מול מנורה ומעתיקים את הצל על נייר. לפני שמסובבים רבע סיבוב, מצביעים איפה הצל החדש יהיה רחב או נוטה יותר. מסובבים, מעתיקים שוב ומסמנים מה נשאר קבוע. מי שחזה שני שינויים נכון מנצח. לבד: עושים ארבע זוויות.

• יום ה - אסור להגיד פגם

  בוחרים את הכד או כלי ששני צדדיו שונים. במשך דקה מסבירים למה הצורה שלו מעניינת, אבל אסור לומר עגול, פגם או יפה. האחרים מנחשים על איזה צד מדברים. מילה אסורה עוצרת תור. שני תורים לכל אחד; הכי הרבה ניחושים נכונים מנצח. לבד: מקליטים ובודקים.

• יום ו - הכלי שלא זורקים

  מבקשים מאדם מוכר לבחור ספל, קערה או כד שנשאר בבית שנים. הוא מספר רגע אחד שקשור אליו. יחד מצביעים על סימן שרואים באמת - הטיה, כתם או שבר - ומפרידים בין הראיה לסיפור. כותבים משפט, מקריאים ומבקשים תיקון. לבד: בוחרים כלי שלכם.

• יום ז - מה כבר ראינו פה

  מסתירים את החיבורים שעל המסך. כל אחד שולף מזיכרון כלל משבוע אחר: השבירה בדגם קובה, כמה מבטים אצל סזאן או הריק בציור הסיני. מחברים את שלושת הכללים להסבר אחד לכד הירח וכותבים את החיבורים בלוח. רק אז נוגעים ובודקים. אם לכל חיבור יש פרט שאפשר להצביע עליו, כולם ניצחו. לבד: שלושה כללים, שלוש ראיות.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

להעמיק

• הכד במטרופוליטן הוא כד ירח מקוריאה, מתקופת ג'וסון, מהמחצית השנייה של המאה ה-18, עשוי חרסינה; גובהו 38.7 סנטימטרים, קוטרו 33, קוטר השפה 14 וקוטר הבסיס 12.4; מספרו 1979.413.1.
• כדי ירח גדולים נוצרו משתי מחציות שחוברו; קו החיבור נטה להתעקם או להיסדק בשריפה, ולכן הצורה משתנה מזווית לזווית.
• כתמי האפרסק בזיגוג של הכד במטרופוליטן נוצרו במקרה בזמן השריפה.
• הכינוי כד ירח נכנס לשימוש בשנות ה-50.
• הצייר והאספן הקוריאני קים הוואן-קי נתן לכלים את השם כד ירח.
• כד הירח: לבן משתנה ואסימטריה - העמוד מרחיב על גוני הלבן, קו החיבור, עיוותי השריפה, המשטח הריק והשפעת כדי הירח על אמנים קוריאנים מודרניים.