שבוע שבו המספרים נקשרים

האפס שלהם,היה רווח בחוט

בקיפו מן האנדים, מספר נשמר במקום של הקשר ובסוג שלו. את הכמות אפשר לקרוא עד היום. את הסיפור, לא תמיד.

קיפו הוא חוט ראשי שממנו תלויים חוטים עם קשרים. אנשי מקצוע שנקראו קיפוקמאיוק רשמו בו אנשים, תירס, למות ומסים, והאימפריה של האינקה נוהלה כך בלי כתב כמו שלנו. גם פקידים ספרדים, אחרי הכיבוש, נעזרו בקיפו כדי להכריע בוויכוחים על מסים.

המספרים עשרוניים, לפי מקום. היחידות בקצה התחתון של החוט, ומעליהן עשרות, מאות וכן הלאה: ככל שמתקרבים לחוט הראשי, הערך גדל. בעשרות ומעלה סופרים קשרים פשוטים. ביחידות יש קשר ארוך אחד, עם 2 עד 9 כריכות, ו-1 הוא קשר בצורת שמונה. ואפס? מקום ריק. ובחלק מהקיפו, חוט אחד הוא סך הכול של חוטים אחרים.

את המספר אפשר לשחזר בוודאות. אבל צבע, סדר והקשר נשאו עוד מידע, ואין לנו מפתח מלא. אפשר לדעת שכתוב 37, ולא לדעת אם אלה שקי תירס או אנשים. המספר שרד. הכותרת שלו לא תמיד.

כל החיים קשרתי שרוכים. מסתבר שזו הנהלת חשבונות.

עוד דברים שכדאי לדעת

• הקיפו שבתמונה עשוי כותנה וצמר
• היחידות בקצה הרחוק מהחוט הראשי
• אפס הוא מקום בלי קשר

איך קוראים מספר בחוט

• מהקצה למעלה: יחידות, עשרות, מאות.
• ביחידות קשר ארוך אחד. מעליהן סופרים קשרים.
• מקום בלי קשר: אפס.

מנסים

מצאו בחוט הגזור את 3,204, והצביעו על המקום שבו העשרות נעלמו.

שבעת הימים

• יום א - המספר שמתחפש לחפצים

  כל אחד מוצא בבית מספר: מחיר על אריזה או שנה על מטבע. מתארים אותו בלי מילות מספר, רק בחפצים: 'אלפים כמו רגלי כיסא, מאות כמו אוזניים, עשרות כמו כלום'. השני קושר בחוט. חוט נכון: נקודה לשניים. ראשונים לשלוש מנצחים. לבד: מתארים בכתב, וקושרים אחרי שעה.

• יום ב - אפס או קרע

  בלוח ארבעה חוטים, והרביעי הוא סך הכול. בחוט 3 יש רווח ביחידות: אפס, או שהחוט נפרם? מה עוד יכול להסביר את החוסר? כותבים בלוח, מפענחים ומחברים. נוגעים ובודקים רק אחרי שמתחייבים לתשובה. מי שמוכיח ראשון מנצח, וממציא לאחרים חוט סכום עם רווח מבלבל.

• יום ג - הזמנה בלי מילים

  קובעים מפתח: צהוב תירס, לבן למות, אדום כדים. אחד בוחר בסוד הזמנה, למשל 37 תירס, 12 למות ו-40 כדים, וקושר בשתי דקות. מעבירים את החוטים לחדר אחר, בלי מילה. המקבל מכריז את ההזמנה. מחליפים. הסיבוב המדויק המהיר מנצח. לבד: קושרים, מסתירים, ובערב מכריזים.

• יום ד - שידור חי מהחוט

  אחד מעביר אצבע בשקט על הקיפו שבתמונה הגדולה. השני משדר בקול, כמו בכדורגל, מה האצבע מוצאת. על כל טענה שאי אפשר להצביע עליה, כמו 'זה המס של הכפר', המצביע דופק על השולחן. דקה וחצי לסיבוב, שלושה סיבובים לכל אחד. הכי פחות דפיקות מנצח. לבד: מקליטים ומקשיבים.

• יום ה - 923 אינם 544

  לפי המקור של UNESCO, 923 קיפו נרשמו באוספי מוזיאונים, ו-544 רשומות נכנסו למאגר נתונים אחד. כותבים בלוח שלוש כותרות, אחת מהן מטעה, כמו 'רק 544 קיפו שרדו'. האחרים מוצאים אותה ואומרים מה נספר באמת. כותרת שאף אחד לא תפס מנצחת. לבד: מחפשים כותרת מטעה באתר חדשות.

• יום ו - הבית נהיה קיפו

  בוחרים חמש פינות בבית, ולכל אחת חלק של קיפו: חוט ראשי, קשר פשוט, קשר ארוך, קשר שמונה, רווח. בכל פינה ממציאים תמונה משונה, כמו לאמה שקושרת שרוכים ליד המקרר. הולכים פעם, שוטפים כוס, ואז עוברים בלי להציץ בלימוד של השבוע: בכל פינה אומרים מה החלק עושה וקושרים. כל פינה נכונה שווה נקודה.

• יום ז - מי שתל את המספר

  בלוח שישה חוטים. כל קבוצה בתורה בוחרת שלושה, וכותבת לכל אחד פתק מלאי, כמו '307 שקי תירס'. באחד הפתקים שותלים מספר שגוי. ליריבה דקה למצוא אותו ולהצביע על הקשר שמוכיח. תפסה: נקודה לה. פספסה: נקודה לשותלים. מי שמתווכח על 'מה נספר' מפסיד נקודה, כי את זה החוט לא יודע. ראשונים לשלוש מנצחים. לבד: ממלאים פתקים לשישה, שותלים שגיאה ומחר מחפשים.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

להעמיק

• קיפו בנוי מחוט ראשי ומחוטים תלויים עם קשרים, ושימש את מנהלי האינקה לרישום כמויות ובהן אנשים, תירס ולמות.
• מומחי הקיפו נקראו קיפוקמאיוק, ופקידים ספרדים בשנים הראשונות אחרי הכיבוש נעזרו בקיפו ליישוב מחלוקות על מסים.
• המספרים בקיפו עשרוניים לפי מקום, ערך המקום גדל ככל שמתקרבים לחוט הראשי, ומקום ריק מייצג אפס.
• ביחידות קשר ארוך מסמן 2 עד 9 וקשר בצורת שמונה מסמן 1; בעשרות ומעלה סופרים קשרים פשוטים.
• בחלק מהקיפו ערכו של חוט אחד הוא סכום של חוטים אחרים.
• בקיפו יש גם סימנים לא מספריים בצבעים ובמבנה החוטים, ואין כיום מפתח מלא לקריאתם.
• הקיפו המצולם נוצר בפרו בתקופת האינקה, בערך 1400-1532, עשוי כותנה וצמר ושמור ב-Cleveland Museum of Art.
• 923 קיפו נרשמו באוספי מוזיאונים, ו-544 רשומות נכנסו למסד HDAKD.
• קיפו: החוטים שניהלו אימפריה - הערך מרחיב על צבעים, חבלי משנה, חישובים ועדויות משפטיות, ומראה שהקיפו היה מערכת מידע רחבה יותר מרישום מספרים.