ספר שקוראים,כמו אקורדיון
איך קוראים ספר באורך 3.56 מטר? מקפלים אותו, ובכל מקטע כתב, מספר ותמונה מספרים יחד על זמן.



קודקס דרזדן נכתב כנראה בידי סופרי מאיה בצפון יוקטן, לפני יותר מ-500 שנה. הוא בנוי מ-39 יריעות של סיבי קליפה מצופים בגיר. פתוח, הוא רצועה באורך 3.56 מטר. מקופל בזיגזג, כל מקטע נהיה עמוד. ב-1739 נקנה בווינה עבור הספרייה של הנסיך הבוחר מסקסוניה. איך הגיע לווינה, לא יודעים.
בעמודים רבים עובדים יחד שלושה סוגי מידע: כתב, טורים של מספרים ותמונות. קווים אדומים-חומים מחלקים את העמוד למקטעים, כדי שהעין תעבור מאירוע למספר ולדמות בלי ללכת לאיבוד. יש בו גם לוחות של ליקויים ושל תנועת נוגה.
גם המספרים הם תמונה: נקודה היא 1, קו הוא 5, וסימן דמוי קונכייה הוא 0. עד 19 מספיקים שלושה קווים וארבע נקודות. אז 13 הם שני קווים ושלוש נקודות.
ולמה דווקא 13? בלוח הטקסי של המאיה, בן 260 ימים, המספרים 1 עד 13 רצים לצד 20 שמות של ימים. אחרי 13 המספר חוזר ל-1, אבל השם ממשיך. אותו צירוף חוזר רק אחרי 13 כפול 20 ימים. לא קישוט. חשבון.
שלושה מטרים של ספר. ואני לא מצליח לקפל מפה אחת.
עוד דברים שכדאי לדעת
- 39 יריעות מתקפלות לרצועה אחת
- נקודה היא 1, קו הוא 5
- המספר חוזר ל-1, השם ממשיך
שלושה נתיבים בעמוד אחד
- כתב אומר מה.
- מספרים אומרים מתי וכמה.
- תמונה מראה מי ומה קורה.
כמה סוגי סימנים מספיקים כדי לכתוב כל מספר מ-0 עד 19 אצל המאיה?
- שלושה
- עשרה
- עשרים
בודקים
שלושה
נקודה היא 1, קו הוא 5 וקונכייה היא 0. שלושה סימנים קטנים עושים חשבון שלם.
מנסים
מצאו בתמונה הגדולה פרט אחד מכל נתיב, ואז עקבו אחרי קו אדום-חום אחד.
הגילוי
המעקב הראה שהכתב, המספר והתמונה מספרים יחד מה קורה, והקווים האדומים-חומים מחלקים אותם למקטעים שאפשר לקרוא בלי ללכת לאיבוד.