הבד ההודי ניצח בכביסה,ואירופה אסרה אותו
צ'ינץ הודי לא רק נראה טוב. הצבע ננעל בתוך הכותנה, שרד כביסה, והבהיל את התעשיות של אירופה.



במאה ה-17 הגיעו לאירופה בכמויות גדולות אריגי כותנה צבועים מחוף קורומנדל שבהודו. הם היו קלים, צבעוניים, ובעיקר שרדו כביסה. האירופים קראו להם צ'ינץ, ממילה הודית שפירושה מנומר. היום chintzy באנגלית פירושו זול וצעקני. ככה זה כשכולם מעתיקים אותך.
הסוד היה שרשרת טיפולים. קודם השרו את הכותנה במירובלאן, פרי עשיר בטאנין. אחר כך ציירו בעט את הדגם באלום, חומר מקבע שנקרא מורדנט, וטבלו את כל הבד באמבט אדום. הכביסה שטפה את האדום מכל מקום שלא היה בו אלום. לכחול כיסו בשעווה את מה שצריך להישאר בהיר, וטבלו באינדיגו. אינדיגו לא צריך מקבע: הוא נכנס לסיב כשהוא מסיס, והאוויר הופך אותו שוב לכחול שלא יוצא.
הבד הצליח כל כך, שיצרני משי וצמר נבהלו. צרפת אסרה ב-1686 יבוא וייצור של כותנה מודפסת. אנגליה אסרה ב-1700 יבוא של בדים מודפסים מאסיה. חוק נוסף, שנכנס לתוקף בסוף 1722, אסר, עם חריגים, ללבוש ולהשתמש ברוב הכותנה המודפסת. האיסורים לא עצרו את בתי ההדפסה באירופה. הם המשיכו לחקות את הבד ההודי.
בד שנשאר יפה אחרי כביסה. ברור שמישהו יאסור אותו.
עוד דברים שכדאי לדעת
- האדום נשאר רק איפה שצויר אלום
- השעווה שמרה על הבהיר מהאינדיגו
- הצבע בתוך הסיב, לא מעליו
שלוש שאלות לבד צבוע
- הצבע יושב על הסיב, או בתוכו?
- מה נשאר בהיר בכוונה?
- איזה צבע צריך מקבע, ואיזה לא?
איזה צבע לא היה צריך אלום כדי להיתפס בסיב?
- האדום
- הכחול
בודקים
הכחול
אינדיגו נכנס לסיב כשהוא מסיס. האוויר הופך אותו לכחול שלא יוצא, בלי מקבע.
מנסים
מצאו בתמונה אדום, כחול ובהיר, ונחשו איזה טיפול יצר כל אחד.
הגילוי
האדום נשאר במקום שבו צויר אלום, הכחול נוצר מאינדיגו, והאזורים הבהירים נשארו בלי אלום או הוגנו בשעווה.