שבוע של הזמנה מהצד השני של העולם

מי הזמין את המגן,שעל הצלחת?

לפני האינטרנט הזמינו צלחת אישית מסין דרך סוחר. על הצלחת רואים מה בחרו בסין ומה ביקש הלקוח הרחוק.

במאה ה-18 משפחה עשירה בהולנד או באנגליה רצתה סרוויס עם המגן שלה. היא נתנה ציור של המגן על נייר לסוחר של חברת הודו המזרחית, והוא לקח אותו לסין. מ-1757 ועד 1842 כל הסחר הימי של אירופים עם סין רוכז בנמל אחד: קנטון, היום גואנגג'ואו.

בהרבה כלים לייצוא הגוף נשרף בג'ינגדז'ן, עיר החרסינה של סין, והצבעים נוספו בבתי מלאכה בקנטון, בשריפה שנייה בחום נמוך יותר. הצייר בקנטון העתיק מגן של אנשים שלא פגש, רק לפי הציור. הספינות הפליגו לפי עונות הרוחות, ולכן יכלו לעבור כשנתיים עד שהסרוויס הגיע.

לכן על צלחת כזו נפגשות שתי החלטות. החומר, השוליים והפרחים הם בדרך כלל של בית המלאכה בסין. המגן באמצע הוא של הלקוח הרחוק. ובאנגלית קוראים לחרסינה עד היום china.

שלחתי לסין ציור של אריה. בעצם זה היה חתול.

עוד דברים שכדאי לדעת

• השוליים: בדרך כלל בחירה של בית המלאכה
• המגן: לפי ציור שנשלח מאירופה
• צבע מעל הזיגוג: שריפה שנייה

שלוש שאלות לכל חפץ שנסע

• מה החליטו בבית המלאכה?
• מה ביקש הלקוח הרחוק?
• איפה הם נפגשים על החפץ?

מנסים

מצאו בתמונה הגדולה פרט אחד שבחר בית המלאכה ופרט אחד שביקש הלקוח. נוגעים ובודקים.

שבעת הימים

• יום א - המגן שלא הסבירו

  כמו בקנטון, בזוגות. הלקוח מצייר מגן עם שלושה סמלים עליו, כמו לימון, כדור או חיפה, בלי אותיות ובלי הסבר. הצייר מעתיק אותו לצלחת, מוסיף שוליים משלו, ומנחש מה כל סמל אומר. כל סמל שהובן, נקודה ללקוח. מתחלפים. לבד: מכסים אחרי חצי דקה, מעתיקים מהזיכרון ומשווים.

• יום ב - המסלול מהזיכרון

  מסתכלים שלוש דקות על המפה בלימוד של השבוע. כשהזמן נגמר, המפה נסגרת. כל אחד מסמן וכותב בלוח חמש תחנות ומחבר אותן בקו, בצבע משלו. נוגעים ובודקים: נקודה לכל תחנה במקום הנכון, ועוד אחת אם הסדר נכון. הכי הרבה נקודות מנצח. את התחנה שכולם שכחו מקיפים בעיגול.

• יום ג - שלושה צדדים, צלחת אחת

  שלושה תפקידים: לקוח באמסטרדם, סוחר וצייר בקנטון. כל אחד כותב בסוד דרישה אחת לצלחת, כמו ״רק כחול״ או ״100 צלחות עד הספינה״. שלוש דקות מתמקחים, בלי להראות את הפתק. בסוף מציירים צלחת אחת. כל מי שהדרישה שלו עליה, ניצח. לבד: שלוש דרישות, צלחת אחת שמספקת את כולן.

• יום ד - כרטיס המוזיאון טועה

  קוראים את כרטיס המוזיאון שעל המסך ומחפשים בו טעות אחת. מי שמוצא ראשון ומתקן לפי הלימוד של השבוע, מנצח. נוגעים ובודקים. אחר כך כל אחד כותב בלוח כרטיס עם טעות אחת, והאחרים מנסים להפיל.

• יום ה - משפט לצלחות של הבית

  בוחרים שלושה כלים מהמטבח וכותבים לכל אחד ארבע שורות: מה כתוב מתחתיו, ממה הוא עשוי, איפה הוא נשחק, כמו בשבוע 9, ואיך הגיע אליכם, עם סימן שאלה. נקודה לכל שורה שאפשר להראות על הכלי, ונקודה לניחוש שסומן. הכי הרבה נקודות מנצח.

• יום ו - מי באמת יודע?

  שלושה מקורות: הצלחת יודעת מה רואים עליה. רשומת המוזיאון יודעת מאיפה ומתי. רשימת המשלוח יודעת כמה ולאן. אחד מקריא טענה מהלימוד של השבוע ובוחר מקור שתומך בה, לפעמים בכוונה לא נכון. מי שתופס ומתקן, לוקח נקודה. ראשון לשלוש מנצח. לבד: מתאימים מקור לכל הערה שעל התמונה.

• יום ז - הצלחת עם הניירת

  עובדים עם שלוש המעטפות שבלוח. הלקוח מצייר וכותב בלוח מגן במעטפה הקטנה. הסוחר פותח אותה, מוסיף כמות ויעד במעטפה הבינונית. הצייר פותח את שתיהן ומוסיף שוליים לצלחת במעטפה הגדולה. בסוף פותחים מהגדולה פנימה ומסמנים מי החליט על כל פרט. שיוך נכון שווה נקודה. הראשון לחמש מנצח. לבד: עושים את שלושת התפקידים, אחד אחרי השני.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

להעמיק

• משפחות באירופה הזמינו דרך חברות הודו המזרחית סרוויסים עם המגן שלהן, לפי ציור שנשלח לסין, והזמנה כזו יכלה לקחת כשנתיים
• מ-1757 ועד 1842 הסחר הימי של אירופים עם סין רוכז בקנטון, היום גואנגג'ואו
• בהרבה כלים לייצוא הגוף נעשה בג'ינגדז'ן והצבעים נוספו בבתי מלאכה בקנטון
• ג'ינגדז'ן היא עיר החרסינה המרכזית של סין
• צבע מעל הזיגוג נשרף בשריפה נוספת בחום נמוך יותר
• ספינות החברה ההולנדית עברו בבטאוויה ובכף התקווה הטובה
• החברה ההולנדית הזמינה דגמים מקורנליס פרונק כדי שיצוירו על חרסינה בסין
• באנגלית china היא גם המילה לחרסינה
• הזמנות מיוחדות של חרסינת מגנים - העמוד מראה אילו צורות הגיעו מאירופה, מאילו דוגמאות הועתקו המגנים, וכיצד אחידות הכלים הקלה על האריזה והמשלוח.