הקתדרלה החליפה צבע,בלי להיצבע
מונה צייר את אותה חזית ביותר משלושים בדים. האבן לא זזה. האור זז, וכל גרסה היא עדות אחרת.





בתחילת 1892, ושוב ב-1893, שכר קלוד מונה חדרים מול החזית המערבית של קתדרלת רואן בנורמנדי. הוא החזיק כמה בדים פתוחים, וכשהאור השתנה עבר לבד אחר. כך יצאו יותר משלושים ציורים של אותה חזית: פעם כחולה, פעם זהובה, פעם כמעט נמסה באפור.
אבל אלה לא תצלומים של שעה. מונה המשיך לעבוד עליהם בסטודיו שלו בז'יברני ב-1894, והתאים אותם זה לזה. שם כמו שמש בוקר הוא רמז, לא שעון. מה שאפשר לעשות מול שתי גרסאות הוא לבנות השערה, ולהצביע על הפרטים שתומכים בה.
ב-1895 הציג מונה עשרים מהם יחד בפריז. הוא בחר מבט קרוב וחתוך כל כך, שהחזית כמעט בורחת מהבד. ופרט לארוחת שישי: בין 1876 ל-1880, בזכות הצריח החדש שלה, היא הייתה הבניין הגבוה בעולם.
הוא צייר אותה שלושים פעם. אני מוותר אחרי צילום אחד של הצלחת.
עוד דברים שכדאי לדעת
- יותר משלושים בדים של אותה חזית
- עשרים הוצגו יחד בפריז ב-1895
- הושלמו בסטודיו בז'יברני ב-1894
השערה על אור, עם ראיות
- מה נשאר קבוע?
- איפה האור נוגע, ואיזה צבע נכנס לצל?
- מה זה מרמז, ומה רק שיערתי?
מה השתנה בין יותר משלושים ציורים של אותה חזית?
- האבן עצמה
- האור על האבן
- העיר שבה עמדה
בודקים
האור על האבן
מונה החזיק כמה בדים פתוחים ועבר ביניהם כשהאור השתנה. אותה אבן, יותר משלושים עדויות שונות.
מנסים
השוו את גרסאות 2 ו-5 ומצאו חמישה הבדלים שאפשר להצביע עליהם.
הגילוי
בגרסה 2 כחול וסגול נכנסים גם לחלקים המוארים, הפתחים כחולים עמוקים והיא הקרה מבין השתיים. בגרסה 5 האבן כתומה וורודה, גם הצל חם והיא נראית כאור סוף היום.