שבעה ימים של צבע בורח

אף אחד לא מרח,את הכחול הזה

באינרו היפני הכחול משתנה כשזזים מולו. הוא לא נמרח במכחול. הצדף והאור עושים אותו יחד.

לקימונו אין כיסים תפורים של ממש, אף שבשרוולים אפשר לשאת דברים קטנים. בתקופת אדו גברים נשאו אינרו: קופסה קטנה בתאים, תלויה מהאובי, חגורת הקימונו. תרופות או חותמת נכנסו פנימה; חרוז בשם אוג'ימה הידק את החוטים, ונטסקה עצר הכול מעל החגורה.

באינרו הגדול שבעמוד, מן המחצית הראשונה של המאה ה-19, פיסות אם הפנינה משובצות בתוך לכה שחורה. לטכניקה הזאת קוראים ראדן. היא אינה רק קישוט נוצץ: כשזזים מול החפץ, הכחול, הירוק והסגול מתחלפים.

הסיבה נמצאת בתוך הצדף. אם הפנינה בנויה משכבות זעירות. אור שמוחזר משכבות שונות נפגש מחדש; זוויות שונות מחזקות צבעים שונים. זה נקרא צבע מבני: הגוון נוצר מן המבנה, לא רק מפיגמנט שמרחו על המשטח. גם תקליטור מציג קשת בלי צבעי קשת, אבל בדרך אחרת: החריצים הצפופים שלו מפרידים את האור לצבעים שונים.

שלושים שנה אני מנקה כתם סגול מהכפתור. הוא לא כתם.

עוד דברים שכדאי לדעת

• שיבוץ צדף בלכה נקרא ראדן
• אם הפנינה מחליפה גוון עם הזווית
• חרוז האוג'ימה מהדק את החוטים

רמז אחד לכל גוון

• משנים רק את זווית המבט.
• הגוון מתחלף: חשדו במבנה.
• הגוון נשאר: ייתכן שפיגמנט עושה אותו.

מנסים

נסו על החפץ המבריק הראשון שתראו היום, בלי להזיז את המנורה.

שבעת הימים

• יום א - מי מחליף גוון

  אחד מסתיר מחוץ לשדה הראייה מדבקה צבעונית ותקליטור או בועת סבון, ומאיר בפנס. האחרים מנבאים מה ישנה גוון כשהפנס זז בקשת, בלי להזיז את החפצים. חושפים ובודקים, ואז משנים רק את זווית המבט ומנבאים שוב. שני ניבויים נכונים עם הסבר מנצחים. לבד: כותבים בלוח כל ניחוש לפני החשיפה.

• יום ב - ציד הצבע הבורח

  מתפזרים בבית ומביאים שלושה חפצים מבריקים: עטיפה, כפתור, תכשיט, סכו"ם או מדבקה. ליד אותה מנורה מסובבים כל חפץ בשלוש זוויות. ברק לבן לא נחשב, רק גוון שמתחלף. מי שמצא את השינוי הברור ביותר, ניצח. לבד: מדרגים שלושה בלוח ושומרים את המנצח על המסך.

• יום ג - מי הזיז את האור

  אחד מציג פעמיים גוון משתנה: בכפית שמחזירה עטיפה צבעונית מוסתרת, ובכפתור אם הפנינה, מדבקה הולוגרפית או תקליטור. האחרים בוחרים בדיקה אחת: מרחיקים את העטיפה או מסובבים רק את החפץ. מי שחשף איזו הדגמה תלויה בסביבה, ניצח. לבד: בודקים את שתי האפשרויות וכותבים בלוח את הראיה.

• יום ד - למי שייכת ההוראה

  מקליטים על המסך שתי הוראות בדיקה של 20 שניות: אחת לכפית שמחזירה צבע מהסביבה, ואחת לתקליטור שגונו משתנה בזווית. המסך מערבב ומשמיע בלי לומר לאיזה חפץ. מי שהתאים את שתיהן והצביע על המשפט המכריע, ניצח. לבד: מקליטים, מערבבים על המסך, מתאימים ומאמתים בניסוי.

• יום ה - שלושה בני דודים

  מסתכלים בשלוש התמונות שעל המסך בלי לחשוף את הכיתובים, ומנחשים מה מחבר ביניהן. אחר כך נוגעים בכל תמונה וחושפים את שורת החומר. מי שהוכיח ראשון ששלושת החפצים עשויים מאם הפנינה, ניצח. קישורי המקור מחכים למי שרוצה להמשיך להסתכל.

• יום ו - הכותרת נעלמה

  המסך מציג שלושה כרטיסים בלי כותרת: קופסה על חגורה, שכבות בתוך צדף, גוון שמתחלף בזווית. אחד קורא, והאחרים רשאים לבקש רמז אחד מהלימוד של השבוע לפני הניחוש. אחרי כל תשובה נוגעים ובודקים את הראיה שהסגירה אותה. מי שזיהה שניים בלי רמז, ניצח. לבד: כותבים בלוח שלושה ניחושים לפני החשיפה.

• יום ז - תוכיחו בדקה

  כל אחד בוחר תקליטור, בועת סבון או חפץ מבריק מיום ב ומתכנן הדגמה של דקה. כותבים בלוח מה נשאר קבוע, מה מזיזים ומה אמור להשתנות. מציגים, הקהל מבקש שינוי אחד, ומציגים שוב. מי שהוכיח שהגוון תלוי בזווית בלי להחליף אור, ניצח. לבד: מבצעים פעמיים ומסובבים בסוף את תמונת האינרו שעל המסך.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

להעמיק

• אינרו הוא מכל קטן בתאים שנישא על חגורת הקימונו ושימש לחותמות או לתרופות; אוג'ימה ונטסקה החזיקו אותו
• אפשר היה לשאת חפצים קטנים בשרוולי הקימונו אף שלא היו בו כיסים תפורים של ממש
• האינרו הראשי הוא חפץ יפני מהמחצית הראשונה של המאה ה-19, עשוי עץ מצופה לכה עם שיבוץ מתכת ואם הפנינה
• ראדן הוא שיבוץ פיסות מלוטשות של אם הפנינה בתוך לכה או עץ
• השכבות הזעירות באם הפנינה גורמות להתאבכות אור ולגוון המשתנה לפי זווית המבט
• החריצים הצפופים בתקליטור פועלים כסריג עקיפה ומפרידים אור לבן לצבעים
• הגביע מהודו מן המאה ה-18 עשוי אם הפנינה
• הכפתורים מאירופה או מאמריקה, משנת 1850 עד 1870, עשויים אם הפנינה
• כשהמבנה יוצר את הצבע - מרחיב את הרעיון מאם הפנינה לתקליטור, בועת סבון, נוצות וצמחים, ומסביר מדוע הזווית משנה את הצבע הנראה.