רוב הציור הזה,הוא כמעט כלום
בציור נוף סיני, הריק הוא לא מה ששכחו לצייר. הוא המים, הערפל והמרחק.
תסתכלו על הדייג. סירה קטנה, כמה קווים דקים של מים, ואדם אחד עם חכה. סביבו כמעט כלום. ובכל זאת מרגישים נהר רחב, קר ושקט. הקווים אומרים "מים". הריק שסביבם אומר "הרבה מים".
את הציור מייחסים למא יואן, צייר החצר של שושלת סונג הדרומית בסין, לפני כ-800 שנה. הוא נהג לדחוס הרים ועצים לפינה אחת ולהשאיר את השאר פתוח, ולכן כינו אותו "מא של הפינה האחת". במוזיאון בטוקיו משערים שהדייג נחתך פעם מציור גדול יותר.
ב"הרים בקיץ", ציור מוקדם בכ-150 שנה, המשי הבהיר שבין ההרים הופך לערפל, ובגללו ההר שמאחור נראה רחוק. עכשיו הזיזו בראש את הסירה של הדייג. בקצה הדף היא יוצאת לדרך. באמצע היא לבד בעולם. אותו ריק, סיפור אחר.
סוף סוף ציור שאני מבין. גם אני לא סיימתי אותו.
עוד דברים שכדאי לדעת
- רק קווים דקים מסמנים את המים
- בן כ-800 שנה, שושלת סונג
- אולי נחתך מציור גדול יותר
שאלה אחת לכל חלק ריק
- מה הריק הזה עושה: מים, אוויר, מרחק או שקט?
- ומה יקרה אם אזיז את הפרט שבתוכו?
מה יגרום לנהר מצויר להרגיש רחב יותר?
- עוד קווים במים
- יותר ריק סביב הסירה
- סירה גדולה יותר
בודקים
יותר ריק סביב הסירה
דווקא מה שלא צויר נותן לסירה מרחב. פרט קטן בתוך הרבה ריק גורם לנהר להרגיש עצום.
מנסים
כסו באצבע את הסירה של הדייג, ובדקו מה קורה לנהר.
הגילוי
כשמכסים את הסירה נשארים קווים וריק, אבל קשה יותר להרגיש כמה הנהר רחב וכמה הדייג קטן.