שבעה ימים שמזיזים אבן

המלך קפוא.,הלביאה עדיין זזה.

אבן לא זזה, אבל קווים כן. ארבעה פרטים בגוף הלביאה גורמים לעין להשלים כאב, משקל ותנועה.

בארמון הצפוני של אשורבניפל בנינוה, בעיראק של היום, גילפו אמנים אשוריים ציד אריות על לוחות אבן גבס, בערך בשנים 645-635 לפני הספירה. אריות שוחררו מכלובים, והמלך הרג אותם בחצים, בחנית ובחרב. זה היה מופע של כוח.

עכשיו הסתכלו על הלביאה הפצועה, וספרו ארבעה פרטים. הרגליים האחוריות נגררות. הכפות הקדמיות עוד דוחפות. הגב נשבר בדיוק איפה שהכוח נגמר. והראש מורם, עם פה פתוח. האבן לא זזה, אבל העין מחברת את הארבעה לתנועה.

המלך נראה אחרת: גב ישר, מבט קבוע, זקן מסודר. הוא צריך להיראות בשליטה. לאורך הלוחות הציד מסופר ברגעים: הכלוב נפתח, האריה מזנק, המכה, והמלך מעל האריות המתים. לכן החיה שהפסידה נראית חיה יותר מהאיש שניצח.

המלך ניצח. הלביאה קיבלה את כל התפקידים הטובים.

עוד דברים שכדאי לדעת

• הכפות הקדמיות עוד דוחפות
• הגב נשבר באמצע
• הרגליים האחוריות נגררות

שלוש שאלות שמזיזות אבן

• איפה הגוף עוד דוחף?
• איפה הוא נשבר?
• מה כבר נגרר מאחור?

מנסים

מצאו בתמונה הגדולה את ארבעת הפרטים, ובנו מהם לפני, שיא ואחרי.

שבעת הימים

• יום א - המלך והאריה

  שניים הופכים בגוף למלך ולאריה מהתמונה של החרב, וקופאים. הצופה מסביר מי תוקף את מי, לפי ידיים, גב ורגליים. משנים תנוחה אחת לרגע שלפני. הצופה מקבל נקודה על זיהוי השינוי, והמציגים נקודה אם השינוי נראה. מתחלפים. הכי הרבה נקודות מנצח. לבד: עם שתי בובות.

• יום ב - ארבע מסגרות ללביאה

  הלביאה בתבליט היא רגע אחד. מציירים על הלוח ארבעה רגעים: רצה, החץ פוגע, נגררת, ומה קורה אחר כך. בכל מסגרת משתנה רק חלק אחד: ראש, כפות, גב או רגליים. השני מספר מה קרה בין כל שתי מסגרות. לא ברור? מתקנים ציור. שלושה מעברים ברורים: ניצחתם. לבד: מספרים בקול.

• יום ג - הצל של התבליט

  מסמנים מקום קבוע למנורה ולצעצוע. אחד מכופף בסוד בובה או צעצוע רך לתנוחה של חיה מהלימוד של השבוע. השני עובר באצבע על קו הגב והראש בצל, ומנחש איזו תמונה. ניחש? נקודה לשניכם, ומצביעים על הקו שהסגיר. שלושה סיבובים לכל אחד. לבד: משווים את הצל לתבליט שעל המסך.

• יום ד - רצים לקו

  על המסך מופיעים שלושה תקריבים מהלביאה: כפות קדמיות, גב ורגליים אחוריות. אחד מפעיל מילה אקראית: דוחף, נשבר או נגרר. השני נוגע בתקריב המתאים ובקו שמוכיח. צדק? נקודה. מתחלפים. בסוף כותבים בלוח מילה אחת לכל תקריב ולמה. לבד: נגד השעון.

• יום ה - הקו שלא מתרומם

  סיבוב ראשון: מסתכלים דקה על האריה שיוצא מהכלוב, מסתירים את התמונה, ומציירים אותו על המסך בקו אחד בלי להרים את האצבע. השני עוקב ואומר לאן האריה הולך. סיבוב שני: מציצים עשר שניות ומשנים רק קו אחד. מתחלפים. בסוף מצביעים איזה שינוי הזיז את האריה יותר. לבד: מסבירים בקול.

• יום ו - התוויות ברחו

  על המסך שמונה תוויות: פצועה, צועד, צבעוני, בלי צבע, אבן גבס, לבנים מזוגגות, נינוה, בבל. אחד מצמיד אותן ללביאה ולאריה מבבל, וחלקן מוחלפות בכוונה. מתקנים אחרי שאומרים "אני רואה... בדיוק כאן..." משבוע 1. אי אפשר לראות? מעבירים ל"צריך לבדוק". נוגעים ובודקים בכיתובים. תיקון מנומק שווה נקודה. לבד: מסתירים את הכיתובים.

• יום ז - תעמדו במקום שלכם

  כל אחד מקבל בסוד על המסך שם של תמונה מהציד: הכלוב נפתח, המלך והחרב, הלביאה הפצועה, המלך מעל המתים. נעמדים בשורה לפי מה שקרה לגוף, מהדרוך לשוכב, בלי להראות את השם, רק ברמזים על גב, רגליים וראש. חושפים, נוגעים ובודקים. כל אחד מסביר גם את השכן שלו בפרט מהתמונה. הכול נכון? כולם ניצחו. לבד: מסדרים את התמונות על המסך וצועדים לידן לפי הסדר.

ערב משחקים עם השבוע הזה

אותה חפיסה, עם התוכן של השבוע.

להעמיק

• תבליטי ציד האריות גולפו על לוחות אבן גבס בארמון הצפוני של אשורבניפל בנינוה, בערך בשנים 645-635 לפנה״ס
• הלביאה הפצועה נשמרת במוזיאון הבריטי, מספר 124856
• בתבליטים אריות משוחררים מכלובים, והמלך הורג אותם בחצים, בחנית ובחרב, ועומד מעל האריות המתים
• ציד האריות הוצג כביטוי לכוחו ולתפקידו של המלך
• הלביאה הפצועה מוצגת עם רגליים אחוריות נגררות, כפות קדמיות דוחפות וראש מורם
• האריה הצועד מבבל עשוי לבנים מזוגגות, מתוארך לשנים 604-562 לפנה״ס ושמור במוזיאון המטרופוליטן
• ציד האריות של אשורבניפל - הערך מוסיף את מבנה הזירה, מיקום התבליטים בארמון והצבעים שהיו עליהם, ומרחיב את רגע האבן לרצף שלם.