מי כאן אוהב,את מי?
בספרדית לא אוהבים פיצה. היא מוצאת חן בעיניכם. כשמבינים את זה, אומרים מה טעים לכם, מה לא, ומה אוהב כל אחד ליד השולחן.
Me gusta la pizza אומר "אני אוהב פיצה". המבנה שלו הוא "הפיצה מוצאת חן בעיניי". הפיצה עושה את העבודה, ואתם רק יושבים ונהנים. בעברית יש לנו את אותו מבנה מהבית.
לכן הפועל מסתכל על האוכל, לא עליכם. שם ביחיד: Me gusta el queso. שם ברבים: Me gustan los churros. כמו "מוצא חן" ו"מוצאים חן". גם על פעולה אומרים gusta: Me gusta comer. לא אוהבים? שמים no בהתחלה: No me gusta el queso.
על אנשים אחרים מחליפים רק את me. בעיניך: Te gusta. בעיניו או בעיניה: Le gusta. כדי לומר על מי מדברים, מוסיפים בהתחלה: A Dana le gusta el queso. A él no le gusta la sopa.
ועכשיו האות הכי מסוכנת בדף. Me gustas, עם s בסוף, אומר לאדם שמולכם שהוא מוצא חן בעיניכם, וזה נשמע בדרך כלל כמו פלירט. Manu Chao בנה על זה שיר שלם: Me gusta viajar, me gustas tú. על המרק אומרים Me gusta.
אמרתי למלצר Me gustas. רציתי להגיד שהמרק טעים.
עוד דברים שכדאי לדעת
- Me gusta: שם ביחיד או פעולה
- Me gustan: שם ברבים
- Me gustas: זהירות, זה על אדם
שלוש שורות לכל שולחן
- Me gusta el queso.
- No me gustan las aceitunas.
- A Dana le gusta todo.
במשפט Me gusta la pizza, מי עושה את הפעולה?
- אני
- הפיצה
בודקים
הפיצה
הפיצה. היא מוצאת חן בעיניכם, ואתם רק נהנים. לכן כשהאוכל ברבים, גם הפועל עובר לרבים.
מנסים
החליפו את האוכל במשהו שנכון עליכם, ורק אז נוגעים ובודקים.
הגילוי
שם ביחיד או פעולה: Me gusta. שם ברבים: Me gustan. לא אוהבים: No בהתחלה. השורות אומרות: הגבינה מוצאת חן בעיניי, הזיתים לא, ודנה אוהבת הכול.